הכינוס ה-56 של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

הערכת יכולות שפתיות של ילדים עם אוטיזם באמצעות מטלת הגדרה

Nufar Sukenik
חינוך, אוניברסיטת בר אילן, ישראל

קשיי שפה מאפיינים רבים עם לקות על הרצף האוטיסטי. הערכה של יכולות שפתיות של ילדים עם אוטיזם נעשית לרוב באמצעות מטלות מובנות אך קיים פער בין תפקודם במטלות מובנות לתפקודם בחיי היום יום. הבנה והפקה שפתית דורשים הבנה חברתית ברבדים שונים, וזהו גם מאפיין הקושי העיקרי של הלוקים באוטיזם.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בכלי אבחוני חצי-מובנהת מטלת הגדרת מילים על מנת להעריך את יכולותיהם השפתיות של ילדים עם אוטיזם בתחומי השפה השונים – תחביר, סמנטיקה, פרגמטיקה ופונולוגיה. משתתפי המחקר התבקשו לקרוא את מילת המטרה ולהגדירה במילים שלהם.

ביצועיהם של שלושיםושבעה ילדים ומתבגרים דוברי עברית עם אוטיזם בני 8.5 – 17.5 שנים (M=11;4, SD = 2;6) הושווה לביצועיהם של עשרים וארבעה ילדים בעלי התפתחות תקינה בני 8-9 שנים M=8;7, SD = 0;5) .

בשלב הראשון נעשה קידוד בינארי 0/1 של תשובות הנבדקים עבור כל אחד ממרכיבי השפה (קריאה, פרגמטיקה, סמנטיקה, תחביר ופונולוגיה). הפקה מושלמת נחשבה הגדרה שקיבלה חמש נקודות, כלומר כל מרכיבי השפה בה היו תקינים. בשלב השני נעשה ניתוח טעויות עבור ההפקות השגויות.

תוצאות המחקר מצאו כי ילדים בעלי התפתחות תקינה לרוב הפיקו הגדרות מושלמות (TD GroupM=99.58, SD =.014). בקבוצת הילדים עם אוטיזם נצפו קשיים רבים וציוניהם בכל מדדי השפה היו נמוכים משמעותית מאלו של קבוצת הביקורת. (ASD group M=53.78, SD = 33.9). . בקבוצת האוטיזם המדד השפתי שנמצא כנמוך ביותר היה המדד-התחבירי, כלומר נבדקים רבים הפיקו משפטים שגויים מבחינה תחבירית. מרבית הנבדקים עם אוטיזם הראו יכולת הפקה פונולוגית תקינה. נמצא קשר בין משתנה הרקע הפרגמטי (CCC) להפקת הגדרה תקינה, אך לא נמצא קשר בין גיל כרונולוגי, NVIQ או רמת-קריאה להפקת הגדרה תקינה.

המחקר הנוכחי מציג דרך למיפוי קשיים וחזקות שפתיים באמצעות מטלה בודדת. באמצעות ניתוח טעויות מעמיק ניתן היה לזהות דפוסים שונים מאלו שנראו אצל ילדים עם התפתחות תקינה. העובדה שרבים מנבדקי המחקר גילו קשיים תחביריים משמעותיים מחזקת את הצורך בקיום הערכה שפתית נרחבת לילדים עם אוטיזם.









Powered by Eventact EMS