פרוטוקול שיבא ל- Blue Dye Test לאיתור אספירציות ליד מיטת החולה

חולים הנושמים באמצעות טרכאוסטום עשויים ללקות בדיספגיה. אספירציות מהוות סכנה ממשית לחולה ועשויות לגרום לדלקת ריאות ולתמותה. מכאן חשיבות איתור אספירציות מוקדם. אחת ההערכות הקליניות המתאימות לביצוע בקרב חולים עם טרכאוסטום היא בדיקת הBlue Dye Test, המאפשרת צביעה של בולוס בצבע מאכל, וביצוע סאקשן לאחר הבליעה לאיתור שאריות מזון בטרכאה. מחקרים בדקו את יעילות ההערכה הזו בהשוואה לבדיקות אינסטרומנטליות, באמצעות הערכה חד פעמית של המטופל, בה ניתנו כמויות מזון או נוזל מועטות בלבד. הממצאים השונים מראים טווח רחב של רגישות (38-95%( וסגוליות (79%-100%). לאור ממצאים אלו, ורצון להשתמש בכלי הערכה קליני, זמין, בעל עלות נמוכה וקל לביצוע, פותח במכון שמיעה, שפה, ודיבור במרכז הרפואי שיבא פרוטוקול רב-שלבי לחולים עם טרכאוסטומי, החשודים כסובלים מאספירציות. הפרוטוקול כולל שני מפגשים של קלינאי תקשורת ליד מיטת החולה, במהלכו החולה נבדק תוך עלייה הדרגתית של כמות המזון (מרקם דייסתי) הניתנת לחולה. המפגש הראשון כולל שני שלבים. בשלב א` ניתנות לחולה חמש כפיות, ובמידה ועבר בהצלחה שלב זה, הוא מקבל בשלב ב` עוד חמש עשרה כפיות. במפגש השני, המהווה את שלב ג`, ניתנים ברצף כ-150cc של מזון. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את יעילות הפרוטוקול הרב-שלבי בהשוואה לפרוטוקול החד-שלבי שמוצג בספרות, באמצעות ניתוח נתונים רטרוספקטיבי. מתוך 112 תיקים של חולים עם טרכאוסטום שהיו מאושפזים בבית החולים הכללי בשיבא בשנים 2015-2018, נדלו 39 תיקים אשר עמדו בקריטריוני ההכללה של המחקר: גיל – 18 שנים ומעלה ועברו את פרוטוקול שיבא המלא. נכללו במחקר 26 גברים ו-13 נשים בני 20-77 שנים. שאושפזו על רקע נוירולוגי, אונקולוגי, קרדיולוגי-וסקולרי, נשימתי, או אחר. התוצאות מראות כי מתוך 39 חולים, 7 חולים (18%) נכשלו (הדגימו אספירציות) בשלב א` של הפרוטוקול, 6 חולים נוספים (%15) נכשלו בשלב ב`, ו5 נוספים (4.5%) נכשלו בשלב ג`. לא נמצא קשר מובהק בין משתני רקע לתוצאות בשלבי הפרוטוקול השונים. ממצאים ראשוניים אלו מדגימים את חשיבות השימוש בפרוטוקול הרב-שלבי להורדת אחוזי ה- false negative בהערכה קלינית ליד מיטת החולה