רקע: ילדים בעלי לקות בשמיעה נמצאים בסיכון לפתח קשיים ברכישת השפה. ישנה חשיבות רבה במיקוד הקושי השפתי על מנת לייעל את תהליך הטיפול.
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את היכולות הסמנטיות של ילדים בעלי לקות בשמיעה בהשוואה לקבוצת ילדים תואמי גיל ומגדר בעלי שמיעה תקינה, בגילאי בית ספר יסודי.
שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה 14 ילדים בעלי לקות בשמיעה (8 בנות ו-6 בנים) בגילאי 7-10 שנים וקבוצה של 14 ילדים בעלי שמיעה תקינה, אשר הותאמו לקבוצת הילדים לקויי השמיעה על פי גיל ומגדר. קבוצת הילדים לקויי השמיעה כללה 9 ילדים הנעזרים במכשיר שמיעה, ו-5 ילדים הנעזרים בשתל כוכלארי עם/ללא מכשיר שמיעה. כלי המחקר אשר שימש אותנו במחקר זה היה מבחן מעש"ה (רום, מורג ופלג, 2007), אשר כולל בתוכו חמישה תתי-מבחנים ובודק יכולות סמנטיות מגוונות: ידע קטגוריאלי, דמיון ושוני בין פריטים, הבנת דו משמעות ותיאורים. הביצועים בכל אחד מתתי המבחנים והציון הכולל של מבחן מעש"ה הושוו בין שתי קבוצות המחקר.
תוצאות: ממצאי המחקר הצביעו על ביצועים טובים יותר באופן מובהק בקבוצת הילדים בעלי השמיעה התקינה במרבית המטלות הסמנטיות שבודק מבחן מעש"ה וכן בציון הכולל. בקרב קבוצת הילדים בעלי לקות בשמיעה לא נמצא הבדל מובהק בין ילדים העושים שימוש בשתל כולכארי לעומת ילדים הנעזרים במכשיר שמיעה, אולם נצפו ביצועים טובים יותר בקרב הילדים בעלי השתל הכוכלארי. בנוסף, לא נמצא קשר בין גיל איתור לקות השמיעה או בין משך הפער שבין גיל האיתור והשיקום לבין ההצלחה במטלות הסמנטיות השונות שנבדקו במחקר זה.
דיון: במחקר הנוכחי נצפה פער ביכולות סמנטיות של ילדים לקויי שמיעה דוברי עברית בהשוואה לעמיתיהם השומעים, בני גילם, כפי שנבדק באמצעות מבחן המעש"ה. מחקרים קודמים שבחנו יכולות שפתיות של ילדים לקויי שמיעה הראו תוצאות מגוונות עבור תחומי שפה שונים שנבדקו. על כן נראה כי ישנה חשיבות רבה להמשיך ולחקור את יכולותיהם הסמנטיות של ילדים לקויי שמיעה גם בגילאים בוגרים יותר. למחקר השלכות קליניות לבניית תכניות התערבות לילדים לקויי שמיעה.