השפעת המודעות הפונולוגית על הקריאה מתועדת היטב בקרב חד לשוניים ודו לשוניים [1] [2], עם זאת מעטים מהמחקרים שבדקו את השפעת הדולשוניות על ביצועי הקריאה לאורך זמן. מטרת המחקר היא לבחון את ההשפעות של מיומנות שפה, גיל חשיפה, מודעות פונולוגית ומיומנויות לקסיקליות כמנבאי אורך לקצב, דיוק והבנת הנקרא בקרב ילדים דו לשוניים. 30 ילדים דו לשוניים דוברי רוסית ועברית ממרכז הארץ השתתפו במחקר. נתוני מיומנויות, מודעות פונולוגית וידע לקסיקלי בשתי השפות נאספו בגן חובה, בכיתה א`, בכיתה ב` ובכיתה ד`. בזמן 1 (גן חובה) הילדים הוערכו במיומנות בעל פה, בזיהוי אותיות, מודעות פונולוגית ולקסיקון. בכיתה א` ובכיתה ב` הוערכו אותם הילדים במשימות מודעות פונולוגית, קריאת מילים, קטעים והבנת הנקרא. בכיתה ד` הוערכו הילדים במודעות פונולוגית, קריאת מילים בודדות ומילות תפל, קריאת קטעים והבנת הנקרא. כל המשימות בוצעו ברוסית ובעברית ע"י נסיינים דוברי שפת אם בכל שפה.
הממצאים מצביעים על כך שדיוק ומהירות קריאה השתפרו באופן רציף מכיתה א` לכיתה ד`. מנבאים שונים נמצאו לקצב ולדיוק בקריאה. דיוק בקריאה מנובא על ידי מיומנות שפה בגן חובה וגיל חשיפה לעברית בעוד שקצב הקריאה מנובא על ידי שיום אותיות בגן חובה. מודעות פונולוגית לא נמצאה כמנבא מובהק לדיוק קריאה בקרב ילדים דו לשוניים. שיום אותיות, מודעות פונולוגית וידע לקסיקלי בגן חובה נמצאו כמנבאים להבנת הנקרא בכיתה ד`. הדיון יתמקד בהבדל בין מנבאי קצב ודיוק קריאה בקרב דו-לשונים לאורך השנים מראשית ניצני אוריינות עד קריאה מיומנת. בנוסף, תהיה התייחסות למאפיינים הייחודיים של האורתוגרפיה העברית המנוקדת.