כשירות שפתית ותרבותית במרחב הקליניקה לקראת בית הספר

רקע: כשירות תרבותית (cultural competence) היא שילוב של מודעות, ידע ומיומנויות שאנשי מקצוע ואנשי ארגון מפתחים בתהליכי למידה מתמשכת כדי להיטיב את השירות שהם נותנים לאנשים מתרבויות שונות (Lum, 1999)

במרחב הקהילה נדרשות מיומנויות הכלה, הקשבה אקטיבית וגמישות להגדרה מחדש של נושאים שונים על מנת לקדם למידה ותקשורת טובה. בהתייחסות לתקשורת בין תרבותית השפה היא אחד ההיבטים המשפיעים ביותר ולרוב מהווה החסם הראשון בחיבור בין אנשים. הכרת השפה והז`רגון של התרבויות השונות מעידה על רצון להתקרבות וכוונות טובות, "מי שלמד את שפתי, מעריך את תרבותי ואותי" (אגמון-שניר ושמר, 2016). צבירת ידע על תרבויות שונות ונקודות מבט שונות הוא חלק משמעותי מרכישת כשירות תרבותית ויצירת תחושת קבלה ושייכות.

קשר הדוק בין חשיפה לשפה העברית והגדרת הזהות כישראלים ניכר כבר אצל ילדים דוברי רוסית-עברית בגיל הגן בישראל (אבוטבול-עוז ויפה, 2011) ככל שהחשיפה לשפה העברית ארוכה יותר כך כמות הילדים שהגדירו עצמם כישראלים גדולה יותר. לילדים דו לשוניים קצב התפתחות שפה דומה לילדים חד לשוניים בכל אחת מן השפות פרט לרכישת אוצר מילים שהיא פונקציה של כמות ואיכות החשיפה (Bedore and peñe, 2008 ) קשיים בהבנת הנקרא במסגרת בית הספר יכולים לנבוע מקושי בהבנת השפה ( Gough and Tunmer ,1986) ולכן יש לעודד רכישת אוצר מילים רחב בעברית לפני ובמהלך שנות בית הספר.

תיאור מקרה: 3 ילדים דוברי רוסית-עברית בני 6-7 שהגיעו לקליניקה עקב קשיי הבנה והבעה בעברית שובצו לטיפול קבוצתי אחת לשבוע. לאורך מפגשי הקבוצה התמקדנו בהכרה הדדית של התרבות הישראלית והרוסית לצד רכישת אוצר מילים בשתי השפות. הערכה שפתית נערכה בתחילת וסוף סדרת המפגשים לאישוש קיום או אי-קיום של לקות שפה התפתחותית.

בהרצאה נציג את תהליך בחירת התכנים לקבוצה, האמצעים, הדילמות בהדרכת ההורים והצוות החינוכי בדגש על רב לשוניות ורב תרבותיות. כמו כן, נדון בהשפעה על חיי היומיום של הילדים מתוך רצון להאיר זרקור על חשיבות הכשירות התרבותית בעת טיפול בילדים דו לשוניים