תיאוריית המיינד המילולית והלא-המילולית (ToM) אצל ילדים עם וללא אוטיזם: עדויות מילדים דוברי ערבית

המחקר הנוכחי תוכנן על מנת להעריך את כישורי התיאוריה של המיינד (ToM) (מילוליות ולא מילוליות) והקשר ליכולות מורפו-תחביריות אצל ילדים עם אוטיזם בהשוואה להתפתחות תקינה. מוסכם כי ToM לקוי הוא מאפיין ליבה אצל ילדים עם אוטיזם (Baron-Cohen et al., 1985; Yirmiya et al., 1998) אך, המנגנון הלקוי העומד בבסיס יכולת זו עדיין אינו ידוע. בהתפתחות תקינה נמצא קשר בין התפתחות שפה והבשלה של מיומנויות ה-ToM (De Villiers, 2007). למיטב ידיעתנו זהו המחקר הראשון שבודק את הקשר בין השפה ומיומנויות ה- ToM אצל ילדים דוברי ערבית- פלסטינית.

המחקר כלל שתי קבוצות ילדים: 10 ילדים עם אוטזים (ASD) SD=31) , 100=_חודשים(M וקבוצת הביקורת של 44 ילדים עם התפתחות תקינה SD=18) 87,=_חודשים(M שתי הקבוצות מותאמות מבחינת מנת משכל לא מילולית ( (Non- Verbal IQומצב חברתי-כלכלי, קבוצת ה-ASD הייתה מבוגרת משמעותית מקבוצת ה- TD.

המחקר כלל שימוש בסוללת מטלות גדולה שבדקה את מיומנויות ה- ToMוהשפה. כדי להעריך את מיומנות ה-ToM המילולית הועברו 5 תתי-מטלות שבדקו יכולות שונות (רצונות/תשוקות הפוכים, אמונות הפוכות, אמונה מוטעית של תוכן, אמונה מוטעית ממסדר ראשון, אמונה מוטעית ממסדר שני). בנוסף, כישורים מורפו-תחביריים הוערכו באמצעות משימת ה- LITMUS חזרה על משפטים בשפה הערבית-פלסטינית שכללה 36 משפטים באורך ומורכבות משתנים (Armon-Lotem et al., 2019) .

תוצאות המחקר (תרשים 1) הצביעו על כך שילדים עם ASD הראו ביצוע נמוך יותר במטלות ה- ToM (מילוליות ולא מילוליות ובמטלת השפה (היכולות המורפו-תחביריות) עם הטרוגניות גבוהה בביצועי קבוצת ה- ASD. במיומנות ה-ToM המילולית היו הבדלים משמעותיים במשימות של אמונה מוטעית. אולם, לא נמצאו הבדלים במטלת הרצונות והאמונות השונות. במיומנות ה- ToM הלא מילוליות, הוצגו הבדלים בין הקבוצות רק בתנאים שעירבו את יכולת ה- ToM.