אלונטית וקורנס: השפעות של דו-לשוניות ו-DLD על למידת מילים חדשות אצל ילדים

במחקרים קודמים נמצא כי בלמידת מילים חדשות קיים יתרון עבור ילדים ומבוגרים דו-לשוניים עם התפתחות שפתית תקינה (TLD) על פני חד-לשוניים. המחקר הנוכחי בדק האם דו-לשוניות משפרת למידת מילים בקרב ילדים עם ליקוי שפתי התפתחותי (DLD). דו-לשוניים סובלים משכיחות פחותה של מילים בכל אחת מהשפות, ומתחרות עם השפה השניה אותה הם מכירים. במחקר זה נטרלנו את פער השכיחות הלקסיקלית על ידי התמקדות בלמידת מילים חדשות, ובדקנו את השפעת מספר הייצוגים הנלמדים על-ידי תפעול רפרנטים מוכרים ומומצאים. ציפינו שילדים דו-לשוניים ילמדו מילים טוב יותר מילדים חד-לשוניים, ובדקנו האם ישנה אינטראקציה בין דו-לשוניות, DLD, וסוג הרפרנט הנלמד.

נבדקו 101 ילדים בגילאי 4:04-6:08, ב-4 קבוצות: חד-לשוניים עם DLD ו-TLD ודו-לשוניים (רוסית-עברית) עם DLD ו-TLD. הילדים למדו 12 מילים חדשות אמיתיות, כאשר ל-6 מהמילים היו רפרנטים אמיתיים, ול-6 מהמילים היו רפרנטים מומצאים (אובייקטים מומצאים). תוצאות מבחן זיהוי מיידי הראו שכל הילדים למדו את המילים החדשות מעבר לרמת ניחוש. לא נמצאה השפעה לדו-לשוניות, אך נמצאה השפעה מובהקת של DLD. ילדים עם DLD למדו פחות מילים מילדים עם TLD, ללא תלות בדו-לשוניות. בנוסף, נמצאה מגמה לא מובהקת לטובת הרפרנט המוכר. הביצועים במבחן שני שהועבר בסוף המפגש, הראו ממצאים דומים. לבסוף, תוצאות מבחן אוצר מילים סטנדרטי בעברית (מבחן גורלניק), הראו השפעה מובהקת של דו-לשוניות ושל DLD, ללא אינטראקציה. הביצועים הדומים של ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים עם DLD במטלת למידת מילים חדשות בהשוואה לפער בביצועיהם במבחן אוצר מילים סטנדרטי מחזקים את החשיבות של שכיחות החשיפה בהבנת ביצועיהם של הדו-לשוניים, בפרט בתהליכי אבחון שפה. בהקשר להשפעת DLD, יש לשים לב כי למרות שילדים עם DLD למדו מילים חדשות פחות טוב מילדים עם TLD, הם עדיין הפגינו למידה מובהקת בפרדיגמת המחקר. היתרון בלמידת רפרנטים מוכרים עבור כלל הילדים מרמז כי הקושי בלמידה קשור למספר הייצוגים השונים שצריכים להילמד. ממצאי המחקר מדגימים את השימוש האפשרי בפרדיגמת למידת מילים חדשות לבחינת השפעתם של DLD ודו-לשוניות על התפקוד השפתי בתהליכי אבחון של ילדים אלה.