רקע: העולם מזדקן. המהפכה הדמוגרפית המתרחשת אינה שווה לשני המינים והיא בעיקרה נשית. נשים חיות יותר מגברים ובזקנתן הן עניות יותר, בודדות ובעלות רשת תמיכה לא פורמלית קטנה יותר להסתמך עליה. מדיניות מרכזית בשנים האחרונות שנדרשת אל מהפכת ההזדקנות הינה מדיניות "זקנה "פעילה" (Active Aging) תפיסה זו גובשה בדוח של ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) בשנת 2002 והיא נשענת על שלושה עמודי תווך: השתתפות, בריאות ובטחון (WHO, 2002). לשלושת אלמנטים אלו של "זקנה פעילה" יש השלכות כלכליות ופיננסיות והם מושפעים על ידי היכולות הכלכליות האישיות של כל זקן וזקנה.
מטרת המחקר: המחקר מבוסס על נתוני סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe) ובוחן באופן רוחבי ואורכי נתונים מהגל ה-1 וה-6 שהתקיימו בשנים 2004-5 ו-2015. מטרתו לבחון היבטים כלכליים של מדיניות זו בארבעה משטרי רווחה שונים (סוציאל דמוקרטי, קונטיננטלי, ים תיכוני ומעורב) והשוני בין גברים ונשים מבוגרים באשר ליישומה. במחקר נערך ניתוח אורך של השפעת המשתנים הדמוגרפיים והכלכליים יחד עם משתני בריאות בגל הראשון על תפיסת עצמית של המשתתפים: תפיסת הבריאות, השתתפות בשוק העבודה ובטחון כלכלי.
ממצאים: 1.נמצאו הבדלים מובהקים בין גברים ונשים מבוגרים בשלושת התחומים: תפיסת הבריאות של נשים ירודה משל גברים, השתתפותן בשוק העבודה נמוכה יותר וכן תפיסת הבטחון הכלכלי שלהן.
4.תמונת ההבדלים המגדריים שונה ממשטר רווחה אחד לשני כאשר ההבדלים בין המינים במשטרים שוויוניים עם מדיניות רווחה נדיבה (ראה סוציאל דמוקרטי) קטנים יותר.
מסקנות והשלכות: למשתנים סוציואקונומיים קשר מובהק עם תפיסת הבריאות, ההשתתפות והבטחון הכלכלי של היחיד. הסיכון לתפיסה עצמית ירודה גבוה יותר אצל נשים בפרמטרים כמו השכלה, מצב תעסוקתי ותחושת המסוגלות הכלכלית. מכאן, שיש לקחת בחשבון את השוני המגדרי ואת ההשפעה של הפרמטרים הכלכליים בתכניות השונות הנגזרות ממדיניות הזקנה פעילה (קידום בריאות, העלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ובטחון כלכלי לאחר פרישה).