בינה מלאכותית מוגדרת כיכולת של מכונה ללמוד, גם מנסיונם של אחרים, להציע פתרונות ולקבל החלטות. האלגוריתמים של בינה מלאכותית משפיעים על חיינו בעולם הביטחון (זיהוי פנים), התחבורה (וויז, מכוניות אוטונומיות) ועוד ובשנים האחרונות משמשים גם את עולם הבריאות (סיוע בניתוחים ע"י רובוטים ורופאים, , בקרה על מתן תרופות).
בינה מלאכותית משולבת גם במכשירי השמיעה החדישים לזיהוי סביבה אקוסטית מסויימת תוך הפרדת צלילי המטרה והנחתת צלילי הסביבה וגם בזיהוי הפרעות קול, דיבור, שטף ושפה המאפשרים זיהוי הפרעות וטיפול בתחומים אלה. שילוב זה מאפשר לקלינאי לבנות פרוטוקול טיפולי ממוחשב למטופל, לאפשר תרגול עצמי מבוקר וקבלת משוב מיידי ומדויק בתרגול השבועי, ולעקוב אחר המטופל בעזרת מערכת משוב.
המטרה היא הרחבת יכולות הקלינאי התקשורת מעבר לקליניקה, תרגול ותחזוק על ידי המכונה ושילוב הטיפול בפלטפורמת משחקים, המגבירה את המוטיבציה ומאיצה את התהליך הטיפולי.
מחקרים שנעשו על למידה מרחוק כחלק מטיפול בהפרעות היגוי (לדוגמה, (Jesus et al., 2019, מראים כי האמצעים הטכנולוגיים (כגון טאבלטים) נמצאו יעילים וקידמו את הילדים המטופלים בדומה לטיפול בקליניקה. יתר על כן, הם אף מעלים את רמת ההנאה של הילד מהתרגול.
בישראל נערך מחקר בו נבחנת השפעת הטיפול בהפרעות היגוי בעזרת טאבלטים ובינה מלאכותית על התקדמות הילד ועל מידת הנאתו מהטיפול בהפרעות היגוי.
במחקר זה השתתפו 17 קלינאי תקשורת ו-58 מטופלים בגילאי 3;6-12;6. הילדים טופלו על ידי הקלינאי ותרגלו בביתם בעזרת פלטפורמה חדשנית המאפשרת תרגול עצמאי תוך כדי משחק. התהליך כוון על ידי הקלינאי, שצפה מרחוק בהתקדמות הילד והוסיף תרגול בעת הצורך. הממצאים נאספו בעזרת שאלונים שהעברו לקלינאי התקשורת ולהורים.
בהרצאה ינתן הסבר על תרומת הבינה המלאכותית לתהליך הטיפולי ויוצגו תוצאות המחקר, המצביעות על התקדמות הילד ועל הנאתו מהתהליך הטיפולי בהפרעות היגוי.
מקורות:
Jesus, L. M., Martinez, J., Santos, J., Hall, A., & Joffe, V. (2019). Comparing Traditional and Tablet-Based Intervention for Children with Speech Sound Disorders: A Randomized Controlled Trial. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 1-17.