משמעות חוכמת הניסיון המצטבר בזוגיות ארוכת שנים בהקשר לקונפליקט בחיי נישואים מהיבט דיאדי

רקע ומטרה: זוגות בגיל השלישי הנשואים שנים רבות, צוברים חכמת ניסיון חיים בזוגיות כולל התמודדות עם קונפליקטים. קבוצת גיל זו כמעט ולא נחקרה מהיבט של מעבר מבגרות מאוחרת לזקנה בכלל, ובפרט בהבנה לעומק את עולם החיים והחוויות שעוברות על בני זוג בקבוצת גיל זו. יתרה מכך, טרם נחקר הנושא מהיבט דיאדי של כל אחד מבני הזוג בנפרד וכיחידה זוגית. מטרת ההרצאה היא להבין לעומק כיצד חוכמת הניסיון המצטבר בחיי נישואים ארוכת שנים באה לביטוי בזוגיות בהקשר לקונפליקט מהיבט דיאדי. סוגיה זו היא חלק ממחקר דוקטורט בתהליך עבודה.

השיטה: המחקר נערך על פי המסורת הפנומנולוגית-נטורליסטית. ראיונות מובנים למחצה תוך שימוש במדריך ריאיון עם ארבעים בני/בנות זוג (20 זוגות) בגילאי 60-70 נערכו, הוקלטו, תומללו מילה במילה, ונותחו ברמה האינדיבידואלית ולאחר מכן, ברמה הדיאדית.

הממצאים התייחסו לחוכמת הניסיון המצטבר במסגרת חמישה טיפוסי זוגות . חוכמת הניסיון כוללת שני מרכיבים - שינוי והמשכיות המתייחסים לתפיסות הבאות 1. תפיסת העצמי 2. תפיסת האחר כלומר בן/בת הזוג 3. תפיסת הזוגיות. תפיסות אלה קשורות לשלוש רמות: 1. רמת החשיבה הקוגניטיבית, למשל אבחנה בין עיקר לטפל, 2. רמה רגשית, למשל הפחתת עוצמות רגש שלילי 3. רמה אופרטיבית, למשל שינוי בדפוסי התנהגות מביקורת לאחריות אישית.

מסקנות: הממצאים מראים כי חוכמת הניסיון המצטבר בהקשר לקונפליקט משחק תפקיד מאזן ביחסים אצל כל הזוגות על אף השוני בין חמשת טיפוסי הזוגות.

השלכות: ברמה התאורטית, ממצאי המחקר יוכלו להעשיר את תאוריות הקונפליקט, תאוריות העוסקות בחוכמת הניסיון המצטבר בזוגיות ותאוריות התפתחותיות של משפחה בהקשר לאוכלוסיות בשלב חיים מעברי, בגילאי 60-70. ברמה המעשית, תוצאות המחקר ומסקנותיו יוכלו לסייע למטפלים בהתערבויותיהם וביצירת תכניות טיפול בתחום הזקנה באופן ייחודי ומותאם יותר לקבוצת הגיל הנחקרת.