אתגרים בהורות של"זקנים צעירים" לילדיהם הבוגרים
"זו ילדותי השלישית,עול השנים כבר נשכח,זו ילדותי השלישית,לבי נפתח"
הורים מלווים את ילדיהם לאורך כל חייהם, גם כשהם זקנים. מעט מאוד נכתב על ההורות בשלב הזקנה, אך במחקרים שנעשו משנות ה-2000 ואילך, מדובר על הנחיצות להתייחס לשלב זה, בעיקר לאור העובדה שתוחלת החיים עלתה והציפיות של הילדים מהוריהם,השתנו לאור תמורות חברתיות שונות ושיפור באיכות החיים.
התפקיד ההורי בשלב זה מורכב מאוד, המשפחה גדלה, הצטרפו בני זוג ונולדו נכדים. לכל אחד יש ציפיות וצרכים אחרים וההתאמה לצרכים השונים של המשפחה המתרחבת דורשת מההורים גמישות, פתיחות, נדיבות והתמודדות עם קונפליקטים תוך אישיים ובין אישיים.( מעורבות והתעניינות לעומת התערבות,אלטרואיזם-ביטול עצמי, צורך לחלוק ידע לעומת צורך בגילוי עצמי ואוטונומיה, ציפיות וצרכים של ההורים-הסבים לעומת ציפיות הילדים המבוגרים והצרכים שלהם).
בהרצאה הנוכחית נעסוק באתגרים ההתפתחותיים ובהורות הפונקציונלית והבלתי פונקצויונלית בשלב זה. נתייחס להיבטים הבינאישיים, התוך אישיים, הפיזיים וההתפתחותיים במפגש בין הדורות ולהזדמנות לתיקון ביחסים. נדון בצורך לשינוי בדפוסים ההוריים ונתייחס לקונפליקט המובנה בין הדורות, להעברות הבינדוריות הלא פתורות ולצורך בפיתוח מודעות, התבוננות עצמית וויסות עצמי, כדי לשנות דפוסים שאינם מאפשרים המשך התפתחות ויחסים מיטיביים של תלות הדדית בוגרת. עבודה בשלב הזקנה הצעירה, חשובה ואפילו קריטית כדי למנוע קשיים ביחסים בין הורים וילדים בזקנה המופלגת וכדי למנוע, נתקים, נטישות וסיום החיים בתחושה של בדידות, כעס והחמצה.
בצד התייחסות לחומר התיאורטי, נבחן השלכות אופרטיביות ונציג דוגמאות של מקרים מהקליניקה.
Powered by Eventact EMS