הכינוס הדו שנתי ה-23 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, 17-18 בפברואר,2020

השפעת תרגול `מיינדפולנס` על מצוקה רגשית ועמדות כלפי טיפול פסיכולוגי בקרב זקנים

דניאלה איזנברג שפרן ליאב שטורם
פסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, המרכז האקדמי רופין, ישראל

מטרת המחקר: אל מול הסיכוי המוגבר באירועים טראומתיים ואובדנים המאפיינים את הגיל השלישי ניצב האתגר בשימור הרווחה הנפשית בקרב אוכלוסייה זו. היכולת להפחית ולהתמודד באופן אדפטיבי עם חרדה, מתח, דאגה ודיכאון היא יכולת חשובה בהקשר זה. כמו כן, עמדות חיוביות יותר כלפי טיפול פסיכולוגי בקרב זקנים עשויות להגביר את יכולתם של שכבת גיל זו להיתרם באופן מעשי מטיפול. תרגול מיינדפולנס הינו תרגול מדיטטיבי המבוסס על הפניית קשב ממושכת לחוויות אנושיות בזמן הווה. לתרגול זה יתרונות רבים לבריאותו הכוללת של האדם להם ביסוס אמפירי.

מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השפעתה של התערבות מסוג "מיינדפולנס" (בעברית: מודעות קשובה או קְשִׁיבוּת) על מדדי מצוקה רגשית ועמדות כלפי טיפול בקרב זקנים.

שיטות: 24 משתתפים זקנים הוקצו רנדומלית לשתי קבוצות התערבות: MBIS (התערבות מבוססת קְשִׁיבוּת לזקנים) ו-CBT לחרדה. בנוסף, נבדקה קבוצת ביקורת ללא התערבות מקרב משתתפים שלא יכלו להתחייב למפגשי ההתערבות. לפני ואחרי ההתערבויות נמדדו עמדות כלפי טיפול, רמות דיכאון וחרדה וכן דאגה באמצעות שאלוני ,IASMHS PHQ-9, BAIו PSWQ.

תוצאות: בשתי קבוצות ההתערבות חל שיפור מובהק בעמדות כלפי טיפול, כך שהמשתתפים ראו באור חיובי יותר את האפשרות שיפנו לטיפול במידת הצורך. בקבוצת הביקורת לא חל שינוי במדד זה. ממצא מעניין הינו כי רמות הדאגה השתפרו רק בקרב קבוצת MBIS ולא בקרב קבוצת CBT או ביקורת. בנוסף, ברמות החרדה נצפה שיפור רק בקבוצת ה CBT ולא ב MBIS או ביקורת.

מסקנות: נראה כי ה MBIS השפיע לחיוב על חוויית המציאות ושיפר את תחושת הדאגה. לעומת זאת, טיפול ממוקד בחרדה הצליח לשפר תסמיני חרדה (CBT), ונראה כי MBIS פועל בדרך תהליכית שדורשת זמן ממושך יותר להפחתת תסמיני חרדה.









Powered by Eventact EMS