חווית הזקנה בעיניהן של נשים עם מש"ה מזווית ראייה ביקורתית-פמיניסטית

רקע: תוחלת החיים של נשים עם פיגור שכלי הינה ארוכה יותר מאשר זו של הגברים, ולכן באופן טבעי הן חוות זמן רב יותר את הקשיים המתלווים לתהליך ההזדקנות. לחוויית ההזדקנות של נשים עם מש"ה יש פן מגדרי מובהק. הן חשופות יותר בהשוואה לגברים למחלות שונות, לדיכאון, למצב כלכלי רעוע ולתפקידים מגדריים בהקשר התרבותי.

מטרות: לבחון ולתאר את חוויות הזקנה במילותיהן של הנשים עם מש"ה ולבדוק יחד איתן את מחשבותיהן ותפיסותיהן לגבי ההווה והעתיד, תוך בחינת סוגיית ההבניה המגדרית כמעצבת את מציאות חייהן.

שיטה: מחקר איכותני פנומנולוגי, במסגרתו רואיינו 19 נשים מזדקנות עם מש"ה. בראיונות עומק חצי מובנים שהתבססו על מדריך ראיון שהוכן מראש

ממצאים עיקריים: מהראיונות עלו 5 תמות מרכזיות: 1. חשיבות העבודה בעיניי נשים עם מש"ה– העבודה כמסגרת הקבועה בחייהן של נשים עם מש"ה והפחד מפרישה. 2. מחשבות על הזיקנה וגילנות עצמית- כיצד נשים עם מש"ה חוות את הזדקנותן. 3. תחושת חוסר האוטונומיה של הנשים – הקשיים בלהיות אישה עם מש"ה. 4. חשיבות הזוגיות – הרצון בזוגיות והאתגרים המתלווים לה. 5. ערך עצמי חיובי של הנשים. מסקנות והשלכות: מחקר זה מתאר את חוויות החיים של נשים מזדקנות עם מש"ה מנקודת מבטן. מהראיונות עולה כי הנשים עם מש"ה תופסות עצמן כבעלות יכולות ומשאבים ומאושרות בחייהן. אך בניתוח ביקורתי פמיניסטי מעמיק התגלו גורמים המעיבים על חייהן הקשורים לאפליה מגדרית, פחד מהזדקנות ותפיסות הנגועות בגילנות עצמית.