בטיחות המטופל הפכה ללבית העשייה האיכותית ברפואה. פרמקוויגילנס היא מרכיב חשוב ביותר היום במיוחד בגלל גורמים רבים. חלקים קשורים להזדקנות האוכלוסייה. חלק בגלל ריבוי מחלות, וסיבה נוספת היא ריבוי תרופות למטופל. גורמים משמעותיים יכולים להיות כניסת קטגוריות טיפול תרופותיות חדשות והעברת התערבויות טיפול תרופתי מבית החולים לקהילה. מערכות מידע רבות היום עומדות לרשות הרופא ולעיתים גם המטופל בין השאר לתת מידע מקדים וגם לאפשר דיווח און ליין על תופעות לוואי ואירועים חריגים במהלך הטיפול. קיימות גם אפשרויות ניטור שונות והמידע בשני הכיוונים תורם אם נעשה באופן מיטבי לבטיחות הטיפול והמטופל וגם לפיתוח מיומניות צוות מטפל שהן הכרחיות היום.
מרבית ההתערבויות הידועות והמיושמות הן רפואיות וקליניות. ארגונים שונים באירופה החלו בפיתוח, פרסום ויישום מדייניות וקווים מנחים בתחום הפרמקווויגלנס בקרב קשישים. תופעות הלוואי בגיל המסוגר נפוצות מאוד ותמותה יחסית גבוהה כתוצאה מכך.
לריבוי תופעות הלואי בגיל המבוגר יש השלכות משמעותיות על איכות חיי הקשיש וגם שימוש בשירותי בריאות והוצאות כלכליות לא קלות.
צריכת שירותי בריאות על ידי קשישים שונה מאלה בקרב קבוצות גיל צעירות. אפיזודות חולי בעלות אמפקט תפקודי וקוגניטיבי ופרוגרסיבי על הקשיש.
הטיפול בקשיש ברמה הסיעודית עבר תמורות בעשורים האחרונים.
מבנה המשפחה, המוסדות, שירותים גריאטרייים בקהיליה ובבית הקשיש מחייבים אותנו להביא את הפרמקוויגלנס עד מיטת הקשיש וביתו.
ניטור מצבו התפקודי, הקוגניטיבי והבריאותי בין אם נפשי או פיזי רחוק מעיני הקלינאים הופך למשימה חיונית ביותר.
קיימות התערבויות מבוססות ראיות שאינן רפואיות ויש צורך באחרות שאינן מבוצעות על ידי צוות רפואי וייתכן כי יותר קרובות לבריאות הציבור אך תרומתן לבריאות הקשיש ובטיחות הטיפול בו משמעותיות יותר.
סקירת הספרות ומסמכי מדיניות בנושא מאפשרת מיפוי התערבויות אלה בתחום הפרט, המוסד והקהילה.
בהרצאה יוצגו התערבויות אלה והיישום שלהן תוך כדי שימום במערכות מידע, בינה מלאכותית וכלים מסוג טריגר.