זיקנה, הזדקנות ונטייה לעבודה עם זקנים, בקרב סטודנטים בתחום הבריאות

מטרות: עלייה בתוחלת החיים והגידול בשיעור הזקנים (בני +65) באוכלוסייה בישראל, מחייבים היערכות של מערכת הבריאות הקהילתית והמוסדית כאחד, למתן מענה הולם לצרכי פלח אוכלוסייה זו. בין היתר, הדבר דורש אנשי מקצוע בעלי ידע ומיומנות, אשר יעברו הכשרה והדרכה ייעודית בתחום, על מנת להעניק טיפול מיטבי לזקנים ובני משפחותיהם. מחקרים שונים מצביעים על כך כי סטודנטים בתחום הבריאות והסיעוד, פעמים רבות, אינם נוטים לעבוד או לרצות לעבוד עם זקנים.

מחקר זה בא להוסיף נדבך לידע הקיים בישראל, ולבדוק את הנטייה של סטודנטים למדעי הבריאות (סיעוד ומנהל מערכות בריאות) לעבוד עם האוכלוסייה המבוגרת בעתיד. כן, לבחון את מידת הידע והעמדות שלהם לגבי זקנים והזדקנות.

שיטות: במחקר השתתפו 250 סטודנטים לתואר ראשון בסיעוד ובמנהל מערכות בריאות, נשים וגברים, יהודים וערבים, הלומדים באזור הצפון. במחקר זה, המשלב שיטה כמותית עם שיטה איכותנית, הסטודנטים התבקשו להשיב על שאלון סגור (בחלק הכמותי) וכן לכתוב תשובות לשאלות פתוחות (בחלק האיכותני). ניתוח הנתונים הכמותיים נערך בתוכנת SPSS וכן נערך ניתוח תוכן לתשובות לשאלות הפתוחות.

ממצאים: ממצאי המחקר מצביעים על כך כי כרבע מהסטודנטים מעוניינים לעבוד במידה רבה/רבה מאוד עם זקנים וכ- 30% אינם מעוניינים לעבוד איתם. בחינת הידע והעמדות של הסטודנטים מצביעה על רמת ידע נמוכה ותפיסות שליליות כלפי זיקנה. בהתייחס לזקנים והזדקנות, בחלק האיכותני, נמצא כי באופן כללי זקנים נתפסים באופן חיובי ומעלים רגשות חיוביים כגון אמפתיה, אולם ההזדקנות נתפסת שלילית בעיקרה ומעלה רגשות שליליים יותר כגון פחד.

מסקנות: המסקנה העיקרית העולה מהממצאים, מתייחסת לצורך הממשי בהעלאת המודעות, הידע והתפיסה לגבי זקנים והזדקנות בפרט בקרב סטודנטים בתחום הבריאות אך גם באוכלוסייה באופן כללי. יש חשיבות לפיתוח אמצעי הוראה והדרכה, אשר יינתנו הן במסגרת הלימודים התיאורטיים והן באמצעות מפגש עם האוכלוסייה המבוגרת, כולל אלו העצמאיים בתפקודם. כל זאת בליווי הכשרה וליווי והתייחסות גם לתחום הטיפולי/שירותי.