יישומי ביופידבק לצורך הגברת החוסן בגיל המבוגר

הקדמה: הגישה הסלוטונוגנית - Salutogenesis אשר פותחה בשנות ה80 שואלת מה הן התכונות המאפשרות התמודדות מוצלחת עם מצבי דחק שונים, חיצוניים ופנימיים. בשונה מהגישה הפתוגנית המניחה שהחיים מתנהלים על מי מנוחות עד אשר מופיע טריגר שמפר איזון זה ומביא לחולי, הגישה הסלוטוגנית מתמקדת בתכונות שנחוצות ליצירת התמודדות בריאה לנוכח אתגרים שונים פיזיים ונפשיים. התיאוריה הפוליוגאלית משלימה את התיאוריה הסלוטוגנית ומספקת תשתית נוירו אנטומית המסבירה את האופן שבו התמודדות בריאה באה לידי ביטוי, ובכך מספקת את האפשרות לבחון השערות בצורה מדידה. מערכת העצבים האוטונומית ובמיוחד הענף הפארה-סימפטטי משפיעה על רמת התפקוד שלה משמעותי ביצירת תחושת ביטחון וביכולת לפתח סוציאליזציה בריאה. קצב לב ושונות קצב לב (Heart rate Variability – HRV) הם סמנים פיזיולוגיים שניתן לנתר בפשטות ובאופן לא פולשני ומהווים מדד יעיל לאבחנה, מעקב וטיפול. ניתן לשפר ולחזק את שונות קצב הלב באמצעות טיפולי ביופידבק וגם באמצעים נוספים כגון תרגילי נשימה, פעילות גופנית תרגילי מודעות למשל מיינדפולנס ועוד, וניתן לשבם בטיפולים מסוגים שונים. החידוש שבתפישות אלה היא ההבנה שניתן להשפיע לטובה על המערכת האוטונומית ולגייסה למטרות שיקום.

מטרות: להציג יישומים אפשריים של שימוש בביופידבק להגברת שונות קצב הלב אחרי שבץ מוחי, כאב כרוני או חרדה. היתרונות הגלומים במדידת שונות קצב לב למטופל ולמטפל יוצגו באמצעות תיאורי מקרה המדגימים את התהליך הטיפולי המשלב ביופידבק.

סיכום ומסקנות: אל אף החשיבות העצומה שיש למערכת הבקרה האוטונומית על איכות החיים נכון להיום מדדי שונות קצב לב עדיין אינם מנוצלים מספיק לצורכי שיקום.

מילות מפתח: סלוטוגנזיס, קוהרטיות, פוליואגלי, שונות קצב לב, פיזיולוגיה