"פתח של אמון עם העולם" - המיזם להפחתת תחושת הבדידות בקרב זקנים ולהתמודדות עימה: מחקר מלווה

מטרת העבודה: תופעת הבדידות בזיקנה זוכה כיום, יותר מבעבר, לתשומת לב, בשל שכיחותה והקשר שלה למצבם הבריאותי של הזקנים ולרווחתם הנפשית. ב-2014 התפרסם קול קורא לפיתוח תוכניות כחלק מ"מיזם להפחתה והתמודדות עם תחושת בדידות בקרב זקנים" בהובלת הביטוח הלאומי, הג`וינט ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. במסגרת המיזם הופעלו 23 תוכניות שונות על ידי 13 ארגונים בפריסה ארצית. בשנים 2018-2016 ליווה את המיזם מכון מאיירס-ג`וינט ברוקדייל במחקר הערכה.

מטרות המחקר היו: 1) בחינת תרומת התוכנית לזקנים שהשתתפו בה; 2) בחינת תרומת התוכנית לגורמים המטפלים ביישוב; 3) גיבוש תובנות והמלצות למעצבי מדיניות.

שיטות: נותחו 1927 טופסי האינטייק של המשתתפים בתוכניות ו-685 מהם רואיינו, לפני תחילת התוכנית ואחרי 9-6 חודשים, נערכו 13 תצפיות וקבוצות מיקוד עם המשתתפים, רואינו 36 רכזות התוכניות ואנשי המקצוע ביישובים שבהם התקיימו התוכניות ונשלחו שאלונים ל-60 מפעילי תכניות.

ממצאים: 73% מהאנשים ששובצו בתוכניות דיווחו בתהליך האינטייק על תחושת בדידות לעיתים קרובות או לפעמים בהשוואה ל-34% מקרב כלל בני ה-65+. 40% מהמשיבים לא החלו את התוכנית או פרשו בתחילתה (n=271). בקרב אלה שהשתתפו (n=414) שביעות הרצון הייתה גבוהה.

57% מהמשיבים ציינו שהתוכנית תרמה להפחתת תחושת הבדידות במידה רבה או רבה מאוד; 71% דיווחו על שיפור מצב הרוח; 48% בתחושת הבריאות; 45% ביכולת להתמודד עם קשיים ורגשות לא נעימים. בניתוח רב-משתני נמצא כי השתתפות בתוכנית הפחיתה במובהק את רמת הבדידות (מדד UCLA) והאינדיקציה לדיכאון (מדד PHQ2) של המשתתפים לעומת מי שלא השתתפו, אצלם נמצאה עלייה במדדים. אנשים בעלי מאפיינים שונים נטו להשתתף בתוכניות שהפעילו אסטרטגיות התערבות שונות.

המיזם תרם ביישוב להעלאת מודעות לנושא בקרב אנשי מקצוע, לשבירת הטאבו ולהתמקצעותם בתחום, ולהטמעת תוכניות.

מסקנות: ניתן להפחית בדידות ודיכאון בקרב זקנים באמצעות תוכניות המופעלות בהתאם לעקרונות פעולה מסוימים; מומלץ שביישוב יופעלו כמה תוכניות להפחתת בדידות, שיוכלו לתת מענה לצרכים השונים ויבחרו בהתאם למאפייני האוכלוסייה, המקום ונטיית הלב של המפעילים והמשתתפים; מומלץ להכניס את הנושא להכשרות אנשי מקצוע ולהטמיע את השימוש באינטייק לאיתור בודדים.