עיר ידידותית גיל: תכנית אסטרטגית בתחום זקנה בעיר תל אביב יפו

מטרת העבודה: לאפשר לתושב הוותיק לנהל אורח חיים פעיל כחלק מהמרקם החברתי- קהילתי בעיר באופן המייצר עבורו תחושת חיוניות

שיטות: צוות החדשנות מיסודה של קרן בלומברג פעל בעיר תל אביב יפו וערך מחקר מקיף שכלל סקירת ספרות מהארץ ומהעולם, ראיונות מומחים, מחקר אתנוגרפי וסיורי שטח.

במחקר נמצאו 3 מרכיבי איכות חיים של התושב הוותיק בעיר: תעסוקה יומיומית, קשרים חברתיים ועצמאות וניידות במרחב. עבור כל מרכיב זוהו סיכונים אפשריים ודרכי התמודדות ומתוך כך גובשו אזורי הזדמנות שבהם ניתן לפעול על מנת לשפר או לשמר את המצב בכל מרכיב.

בהתאם לתיאוריית השינוי: הגברת השתתפותם הפעילה בחברה של התושבים הותיקים בתל אביב - יפו, תשמר ותחזק את תחושת הרלוונטיות שלהם ובכך תשפר את איכות חייהם.

איזור ההזדמנות שנמצא במרכיב הראשון של איכות החיים הינו- פעילות יומיומית משמעותית והכוונה לפעילות פנאי המייצרת תחושת שייכות, משמעות ופעלתנות.

קשרים חברתיים זוהו כאמור כמרכיב נוסף באיכות חייו של התושב הוותיק ועל מנת לשפר את איכות החיים, המענה הקהילתי וחיזוק מערכת תמיכה קהילתית זוהו כאיזור הזדמנות כמו גם עידוד ויצירת התנאים לפיתוח קשרים חברתיים.

עצמאות וניידות במרחב מהווה את המרכיב השלישי באיכות חייו של התושב הותיק, כאשר עידוד יציאה מהבית גם במצבים שבהם התרחשה ירידה בניידות ושמירה על איכות החיים במרחב הביתי והציבורי מהווים את האיזורים בהם ניתן לפעול.

ממצאים: המענים המוצעים, כפי שהוצגו כאיזורי ההזדמנות, קיימים ופועלים במרחב העירוני בעיר וניתן להשתמש בהם, כך למשל הרשת הקהילתית הקיימת יכולה לספק עבור התושב הותיק גורם המאתר הדרדרות תפקודית או בדידות ולנווט את התושב למענה לו הוא זקוק (למשל למועדון המציע פעילות פנאי משמעותית).

מסקנות: הרשות המקומית מהווה נדבך חשוב בחייו של התושב הותיק, מאחר והיא מהווה את המעטפת המיידית של האדם ברמת הבניין בו הוא מתגורר, השכונה, הקהילה והעיר כולה. על כן, תכנון אסטרטגי הינו חיוני ומסייע לעשות שימוש מושכל במשאבים ובשירותים העירוניים הקיימים ויכול לשמר ואף לשפר את איכות חייו של התושב הוותיק.