רקע: העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסיית הזקנים בארץ ובעולם מצריכה היערכות להתמודדות במתן פתרונות דיור הולם לאוכלוסייה זו. גידול זה מייצר צורך במציאת פתרונות דיור מוסדיים לזקנים הזקוקים לטיפול והשגחה בכל שעות היממה ועקב כך אינם יכולים להישאר בדירתם. החסרונות של פתרונות הדיור שהיו קיימים עד שנות ה 80 של המאה הקודמת ותוכננו כמחלקות בבתי חולים, חידדו את הצורך לשינוי באפיון המוסדות הסיעודיים. ההבנה כי המרחב הבנוי של המחלקה הסיעודית בו חי הזקן הוא "השותף השקט" המשפיע על איכות חייהם של הדרים בו מהווה את המסגרת התיאורטית למחקר זה.
מטרת ההצגה: כחלק מהמאמצים העולמיים למציאת מודלים תכנוניים המתמקדים באיכות החיים של הדייר הסיעודי , נציג במסגרת הכנס כלי חדש שיוכל לשמש כבסיס להעמקת הידע על השפעת המבנה הפיזי של המחלקות הסיעודיות על איכות חיי הדיירים השוהים בהם. פתוח כלי זה מאפשר לנתח, להשוות, ולסווג טיפולוגיות של תכניות אדריכלות של מחלקות סיעודיות (בנויות או בתהליך התכנון). הסיווג מתבצע על פי מדדי המרכיבים הפיזיים (התכנוניים) המשפיעים על איכות חיי דיירי המוסדות הסעודיים. הכלי בנוי כך שהוא בוחן אספקטים מרחבים שהושאלו ממודל הSocial Production Function - ((Lindenberg, 1996. הבחירה במודל זה התבססה על האפשרות לתרגם את מרכיבי איכות החיים במודל, בהם: סביבה היוצרת גירויים, סביבה נוחה, שימור סטטוס- שימור האני, שימור יכולות חברתיות והגברת תחושת חיבה ואמפטיה, למאפיינים מרחביים ולמשתנים פיזיים שונים כגון, פיזור החדרים, צורת הפרוזדורים, חלוקה לאגפים, ומיקום פונקציות. הרצאה זו תציג את תהליך פיתוח הכלי תוך הצגת ממצאי השימוש בו על דגימה של כ-15 תכניות.
ממצאים: ממצאי המחקר מראים שניתן ליישם כלי ניתוח להערכת תוכניות של מוסדות סיעודיים שתוכל במידה מספקת רצון לתת הערכה של מדדים סביבתיים שלהם השפעה על רווחת הדייר בתוכניות בינוי של מוסדות אלו.