השיפור בהישרדותם של פגים ותינוקות הסובלים ממצב רפואי מורכב הביא לעלייה במספר הילדים עם הפרעות אכילה ובליעה. חולשת שרירים, איחור בעירור רפלקסים והפרעה בסינכרון ובהעברת הבולוס ללוע גורמים להפרעה בתפקוד הבליעה אצל ילדים.
כל השלבים בתהליך הבליעה קיימים בכל הגילאים. בילודים ותינוקות השלב האוראלי מתייחס לרפלקס היניקה הפרימיטיבי. השפתיים, הלחיים, הלשון והחך פועלים באופן סינרגטי כדי לצור לחץ שלילי בפה ולהעביר את תכולת הפטמה. בשלושת החודשים הראשונים, תינוקות אינם מצליחים להבחין בין מרקמים ומשתמשים באותו רפלקס מציצה למוצקים ונוזלים. ככל שהתינוק מתבגר, התפקוד של חלל הפה מתבשל ומאפשר חלל אורלי יותר תפקודי ויעיל. הפרעה בהתפתחות המנגנון יכולה להופיע עם חסך בגרייה סנסורית אוראלית על רקע חוסר התנסות בהזנה פומית מגיל הילדות כתוצאה מהזנה חליפית (זונדה, גסטרוסטום). חלקם עלולים לפתח רתיעה מהזנה פומית ובהמשך הפרעה אורופרינגיאלית בבליעה. הפרעה בפזה האורופרינגיאלית יכולה להתרחש כתוצאה מגורמים שונים כמו פגות, איחור התפתחותי ונוירולוגי, מצבים חסימתיים ואנטומיים.
אל מרפאת קול ובליעה ברמב"ם, ילדים מגיעים ממרפאות שונות הקשורות להפרעה בבליעה כמו מרפאת גסטרו, ריאות וכדומה. השתמשנו בבדיקת הערכת בליעה בעזרת סיב אופטי גמיש. בהסתמך על הממצאים, נקבעה תכנית טיפולית הכוללת 6 מפגשים של קלינאית תקשורת.
במרכז שלנו, בין השנים 2014 - 2018 בוצעו 300 בדיקות FEES בילדים. 70% מהילדים הופנו לטיפול של קלינאית תקשורת. מתוכם 90 ילדים היו עם הזנה חליפית. חלקם הגיעו בחודשים הראשונים לחייהם וחלקם בגיל שנה ויותר כאשר הם עדיין על הזנה חליפית. בחלק מהילדים נמצא כי הקושי בבליעה הינו על רקע קשיי אכילה התנהגותיים עקב חוסר מעורבות קלינאית תקשורת וחוסר חשיפה להזנה פומית לתקופה ארוכה.
ילדים עם הפרעת בליעה קיבלו טיפול אינטנסיבי במרפאתנו שכלל ייצוב מנח, חיזוק אורומוטורי, הסמכת נוזלים, גרייה חושית טרמית ועוד.
לסיכום, ישנה חשיבות רבה להתערבות של קלינאית תקשורת במחלקות הילדים השונות החל משהותם בפגייה על מנת לפתח כישורי אכילה ובליעה המאפשרים מעבר להזנה פומית ולמנוע הפרעות אכילה התנהגותיות.