השילוב בין הטיפול הסיעודי והרפואי שמקבלים זכאי גמלת סיעוד בביתם

רקע ומטרות המחקר: ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה הביאה לגידול ניכר בתחלואה הכרונית ובשיעור האנשים עם מוגבלות בתפקוד. המדיניות הנהוגה במדינות המערב ובישראל, היא לסייע להזדקנות בקהילה. חוק סיעוד הניתן כיום לכחמישית מהזקנים, הוא אחד הביטויים הבולטים למדיניות זו. לאחרונה, משרד הבריאות הציב כיעד אסטרטגי את הפיכת הבית למקום הטיפול המועדף לזקנים. עם זאת, כיום חסרים נתונים לגבי המאפיינים, הצרכים והמענים שמקבלים זכאי חוק סיעוד בביתם ממערכות הרווחה והבריאות.

לאפיין את זכאי חוק סיעוד המקבלים טיפול בית רפואי, השירותים שהם מקבלים ושביעות הרצון מהם; ללמוד על הקשרים ושיתופי הפעולה בין מטפלות חוק סיעוד והצוותים המספקים טיפול רפואי בבית.

שיטות: ראיונות טלפוניים עם 377 זכאי חוק סיעוד ובני משפחותיהם.

ממצאים ומסקנות: 70.6% מהזכאים הם נשים והגיל הממוצע הינו 84.6. ל-25% יש עובדת זרה. 48.5% מקבלים טיפול בית רפואי כלשהו: 37% מקבלים ביקורי בית מרופא ו/או אחות המרפאה, 11% מקבלים טיפול מהיחידה לטיפולי בית ו-15% מקבלים טיפול פארה-רפואי. תדירות ביקורי הבית מתבצעת בדרך כלל על-פי הצורך. 60% מהמטפלות מלוות את הזכאים לטיפולים רפואיים, 55.5% מביאות תרופות, ו-71.3% מכירות את הטיפולים הרפואיים שהמטופל מקבל. 67% מהמטפלות מעדכנות את בני המשפחה על שינוי במצבו הבריאותי של המטופל, ו-10% מעדכנות גם את הצוות הרפואי על כך. כמחצית מהמטפלות קיבלו הדרכה מהצוות הרפואי לגבי מצבו של הזקן והטיפול בו. קרוב ל-80% מהמרואיינים חשים בטחון לקבל טיפול רפואי מהמטפלת, ו-56% סבורים כי קיימת רמת תיאום גבוהה בין המטפלת לבין הצוות הרפואי.

ממצאי המחקר יכולים לסייע בגיבוש נהלים לשילוב מיטבי של עבודת המטפלת מטעם חוק סיעוד והצוותים הרפואיים במטרה לאפשר איכות טיפול גבוהה במרחב הביתי. יש לדון על סוגיות כגון שיתוף המטפלת בתכנית הטיפול של הזקן, תיחזוק קשר שוטף בינה ובין הצוותים הרפואיים של קופות החולים וכן מתן הכשרה מקצועית המותאמת לצרכי המטופלים.