חסמים רגשיים לאימוץ טכנולוגיה מתזכרת לקיחת תרופות בקרב זקנים

מטרת העבודה: כמחצית מהאוכלוסיה המבוגרת בעולם המערבי סובלת מתחלואה כרונית כלשהי, ותרופות מהוות כלי עיקרי למניעה והתמודדות עם מצב זה. חוסר התמדה בנטילת תרופות, כמו גם נטילת יתר או חסר ואי הקפדה על זמני נטילה, הן תופעות נרחבות ביותר ומהוות נטל משמעותי על מערכת הבריאות, חולים ובני משפחותיהם. העלות הכלכלית הנלווית לכך, גבוהה ביותר.
בארצות הברית בלבד, בשנת 2009, נאמדה ההוצאה השנתית כתוצאה מחוסר התמדה ועקביות בנטילת תרופות, ב 100-290 מיליארד $ בשנה. בנוסף, קיים עומס רגשי שאינו נמדד בכסף.
בנסיון לפתור בעיה זו, פותחו מגוון אמצעים טכנולוגיים שמטרתם לסייע במשמעת לקיחת תרופות. אמצעים אלו כוללים פתרונות מגוונים, החל מקופסאות חלוקה פשוטות, וכלה באפליקציות ומכשירים מתוחכמים המזכירים לקיחה בזמנים קבועים ומתקשרים עם בני משפחה וצוות מטפל ועוד. הטכנולוגיה הקיימת עובדת בצורה טובה, זמינה, אך למרות כל אלו, רמות האימוץ והשימוש ב PRT-Pill Reminders Technology, נמוכות מאד והתופעות שתוארו נותרו בעינן.

מחקר זה בוחן חסמים רגשיים לשימוש בPRT- ושואף להבין את השפעתם על המשתמש. תשובות לשאלות אלו עשויים לשפוך אור על השאלה, מדוע מערכות אלו, אינן מצליחות להיטמע בקרב זקנים ואינן סיפור הצלחה, כפי שניתן היה לצפות.

שיטה: מחקר זה סוקר את ספרות המחקר אודות אימוץ של מערכות מתזכרות תרופות ועל סמך הממצאים מהספרות, מציעה מודל אופטימלי רב מערכתי לתכנון והטמעה של PRT.

ממצאים: אספקטים רגשיים, היינם מהגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטה לאימוץ ושימוש בחידושים טכנולוגים. בהקשר של טכנולוגיות אחרות, נמצא שלרגשות יש חלק מרכזי בתהליכי אימוץ. דוגמא לכך ניתן לראות במחקרים שנערכו על מערכות מצילות חיים ולחצני מצוקה, בהם נמצא קשר חיובי ומובהק, בין רגשות כמו בושה, ציפיה, אוטונומיה, מחוייבות וחרדה לאי אימוץ.

מסקנות: לממצאי מחקר זה פוטנציאל לתרום לתכנון אפקטיבי יותר של מערכות אזכור תרופות ובכך להעלות את רמת האימוץ והשימוש של מערכות אלו ולהקטין את הנזק הנגרם מחוסר התמדה ועקביות בנטילת תרופות.