הובלת תכנית אסטרטגית לתושבים ותיקים בירושלים - האתגרים והמפתחות לשינוי

נכון ל2019, בירושלים חיים כ-82,000 תושבים מעל גיל 65.[1], 45% מתוכם מעל גיל 75[2]. ציבור זה מצוי בשינוי מואץ בהיקף ובאופי החיים בעיר, כמו במדינה כולה. קצב הגידול של האוכלוסייה בגיל השלישי והרביעי הוא כמעט וכפול משיעור הגידול של כלל האוכלוסייה בישראל. הגידול במס` התושבים הוותיקים גדול עוד יותר בגילאי 75+, ככל שתוחלת החיים ממשיכה לעלות.[3]

אין מדובר רק בגידול מספרי, אלא גם בשינוי איכותי באורחות החיים: הולכת ומתפתחת `תקופת התבונה`: תקופה חדשה בחיי האדם של 10-20 שנים, שנמשכת מהפרישה ועד לזקנה, אשר הופעתה נדחקת לגילאים מאוחרים יותר ויותר. תקופת חיים זו הינה בעלת מאפיינים ייחודיים, ודורשת מענה משל עצמה.

בעקבות מיפוי הידע הקיים אודות השפעת התארכות תוחלת החיים על הזיקנה, החלטנו לפתח תכנית אסטרטגית המתמקדת בפיתוח יכולות המניעה של השירותים העירוניים השונים, בכלל מצבי-התפקוד ולאורך כל תקופת החיים החדשה והזקנה.

לאחר תהליך מיפוי וניתוח המציאות הקיימת, זיהינו הזדמנויות שונות, לאורך הזיקנה ובכלל מצבי התפקוד, אשר בהן ביכולתנו להתערב ולפתח מענה המונע התדרדרות תפקודית נוספת. התכנית האסטרטגית מקדמת כיום 8 פיילוטים ותכניות התערבות שונות, אשר כל אחת לבדה מפתחת כלים ומסוגלות עירונית, וכולן ביחד יוצרות שינוי-תפיסה מערכתי באופן הפעולה העירוני בתחום הגיל השלישי.

התוצאות הרצויות לתכנית האסטרטגית הן בראש ובראשונה שיפור איכות החיים של תושבי ירושלים המבוגרים, וקידום בריאותם. אך בנוסף לכך, מבחינה מערכתית, אנו מציבים גם יעדים תקציביים, שכן הנחת העבודה היא שבהיעדר שינוי, הנטל התקציבי של התמיכה והטיפול בזקנים בירושלים, כמו בישראל כולה, יכביד על המערכת באופן שלא נוכל לעמוד בו.

[1] ראו נתוני הלמ"ס לשנת 2017.

[2] שנתון בני 65+, מכון ברוקדייל 2017, עמ` 41. לפי נתוני 2015

[3] http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201711289