שכיחות וחומרת הריור בגילאים 12 עד 36 חודשים - נתונים נורמטיביים באוכלוסיה ישראלית

רקע: ריור קדמי הינו אובדן רוק מהפה דרך השפתיים. הריור הינו תופעה תקינה בקרב ילדים עם התפתחות טיפוסית, אך שכיחותו וחומרתו בגילאים השונים אינו מובנית דיה. בנוסף, לא רק הגיל משפיע על שכיחות וחומרת הריור אלא גם הסיטואציה וסוג הפעילות משפיעים על כך. זרימת הרוק מושפעת גם משינויים הקשורים לשליטה סנסומוטורית על רוק, כמו גם גורמים חיצוניים כמו צמיחת שיניים, הצגת בולוס מוצק. לא ברור באיזה גיל מצופה כי הריור יופחת או יופסק. ריור מוגבר יכול לגרום להשלכות חברתיות ורגשיות על הילד וסביבתו ולא ברור באיזה גיל יש צורך בהתערבות.

שיטה: סולם Drooling Infants and Preschoolers Scale (DRIPS) פותח בהולנד, תורגם לעברית בתהליך קפדני של forward translation, back-translation ותהליך review ועבר התאמה תרבותית (cross-cultural validation).

195 הורים לפעוטות בני 12-36 חודשים ענו על שאלון DRIPS. כל הפעוטות היו עם התפתחות טיפוסית.

תוצאות: נאספו נתונים נורמטיבים בארבע קטגוריות שונות: פעילות, שינה, מציצה ואכילה. עקומות ייחוס נבנו עם אחוזונים 15, 50, 85 ו-97. לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטים בין בנים ובנות. בזמן פעילות ואכילה, כ- 15% מהפעוטות לא רכשו שליטה מלאה על הרוק בגיל 36 חודשים. בזמן מציצת מוצץ, 50% מהפעוטות לא רכשו שליטה מלאה על הרוק בגיל 36 חודשים. בזמן שינה, 15% מהבנים ו-50% מהבנות לא רכשו שליטה מלאה על הרוק בגיל 36 חודשים.

מסקנה: השאלון ועקומות הייחוס מאפשרות לקלינאים להשוות נתונים אישיים לנתונים נורמטיביים ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לצורך בטיפול עבור פעוטות עם ריור.