מאפייני הפקת הטעם הלקסיקלי אצל ילדים דוברי עברית עם אפרקסיה של הדיבור בילדות

קשיים בהפקת טעם לקסיקלי היא אחד המאפיינים העיקריים והמקובלים של אפרקסיה של הדיבור בילדות, אולם, מרבית המחקר בתחום נעשה באנגלית. שפות, שונות במאפיינים המשמשים להפקת טעם. למשל, בעברית, שלא כמו באנגלית, שינוי בטעם נשען על שינויי משך ואינו כולל הפחתת תנועה (הגיה שוואית) בהברה שאינה מוטעמת. לכן, יתכן כי ילדים דוברי עברית עם אפרקסיה של הדיבור מצליחים בהפקת טעם יותר מילדים דוברי אנגלית. בנוסף, מרבית המחקרים עד כה השתמשו בשיפוט מאזינים או בניתוח אקוסטי אך לא בשני הכלים יחד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה, אם כן, להעריך הפקת טעם אצל ילדים דוברי עברית עם אפרקסיה הן באמצעות שיפוט מאזינים והן באמצעות ניתוח אקוסטי על מנת לקבל תמונה מקיפה על מאפייני הפקת הטעם באוכלוסייה זו. במחקר השתתפו 18 ילדים בעלי אפרקסיה של הדיבור בילדות ו-18 ילדים עם התפתחות טיפוסית, בני 4-7 שנים, מותאמי גיל ומין. שתי הקבוצות ביצעו מבדקי חיקוי ושיום לבחינת הפקת הטעם בגירויים מסוגים שונים: מילים אמיתיות דו ותלת הברתיות קדם מלעיליות, מלעיליות ומלרעיות שנהגו בבידוד, מילות תפל דו הברתיות מלעיליות ומלרעיות שנהגו בבידוד, ומילים דו הברתיות מלעיליות ומלרעיות שנהגו בתוך משפטים. המילים האמיתיות שנהגו בבידוד ובמשפטים עברו שיפוט תפיסתי של שישה שופטים, קלינאי תקשורת, ששפת אימם עברית. בנוסף, כל המילים נותחו בניתוח אקוסטי בתכנת PRAAT למדידת מאפייני משך, עצמה ותדירות בסיסית בהברה המוטעמת והבלתי מוטעמת במילה. הממצאים הראו כי המאזינים שפטו את הפקת הטעם של הילדים עם אפרקסיה כטובה, אולם פחות טובה באופן מובהק מזו של ילדים עם התפתחות טיפוסית. בניתוח האקוסטי נמצא כי באופן כללי ילדים עם אפרקסיה מפיקים את המאפיינים הנדרשים להפקת הטעם ומבחינים בין ההברות במדדים האקוסטיים של משך, עוצמה ותדירות בסיסית, בדומה לילדים טיפוסיים. המשך הכללי של ההפקות של ילדים עם אפרקסיה היה ארוך יותר. לעבודה חשיבות מחקרית בהבנת מאפייני אפרקסיה של הדיבור בילדות וחשיבות קלינית באבחון ובטיפול בה. עבודה זו תומכת בהנחה כי מאפיינים של אפרקסיה של הדיבור בילדות יכולים להיות מושפעים משפת האם.