לידות מוקדמות מוגדרות כאלה המתרחשות לפני השבוע ה-37 להיריון, והתינוקות הנולדים בלידות אלו מכונים "פגים". קיים גוף ידע רחב על איחורים התפתחותיים אצל פגים שנולדו מוקדם מהשבוע ה-32 להריון ואשר פעמים רבות סובלים מסיבוכים רפואיים של הפגות המשפיעים על התפתחותם. אולם מעט מחקרים בדקו את התפתחות השפה, בפרט אצל פגים שנולדו לאחר השבוע ה-32 ואשר אין להם פגיעה ידועה. מחקרים מצאו כי תינוקות שנולדו פגים לאחר השבוע ה-32 נמצאים בסיכון מוגבר להופעת קשיים שפתיים. אולם חסר מידע לגבי ראשית ההתפתחות השפתית בשנה הראשונה לחיים. אחת היכולות הבסיסיות המקדמות רכישת שפה אצל התינוק היא הנטייה להתמקד בגרוי הדיבור המופנה לתינוקות ולהעדיפו על פני גרויים שמיעתיים אחרים. יכולת זו מאפשרת לתינוק לזהות דפוסים פונטיים-אקוסטיים בגרוי הדיבור ולזהות מילים מוכרות כבר במהלך השנה הראשונה לחיים. תינוקות שהתפתחותם תקינה מראים העדפת האזנה לדיבור על פני דיבור המושמע אחורנית, בחודשים הראשונים לחיים. אולם, מידע לגבי פגים חסר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם פגים מראים העדפת האזנה לדיבור על פני דיבור הפוך בדומה לתינוקות בעלי התפתחות טיפוסית.
במחקר נבדקו עשרים פגים אשר נולדו בשבועות 34-32 להיריון. הפגים נבדקו בגיל 8 חודשים (6 חודשים גיל מתוקן). בנוסף, נבדקו 40 תינוקות שנולדו במועד (Full-Term). מתוכם 20 תינוקות בני 6 חודשים (מותאמי גיל מתוקן) ו-20 תינוקות בני 8 חודשים (מותאמי גיל כרונולוגי), אשר הוו את קבוצות הביקורת. התינוקות נבדקו בהליך של מיקוד מבט (Central Fixation) במטלת העדפת האזנה לדיבור המופנה לפעוטות לעומת דיבור המושמע אחורנית. תוצאות המחקר הראו כי תינוקות בעלי התפתחות טיפוסית העדיפו להאזין לדיבור על פני דיבור הפוך הן בגיל 6 ח` והן בגיל 8 ח`, אולם פגים לא הראו העדפת האזנה לדיבור. התוצאות מצביעות על שוני באופן ההאזנה של פגים לגרוי דיבור כבר במהלך השנה הראשונה לחיים. שוני זה יכול להסביר עיכובים בתחום הלקסיקלי והדקדוקי המדווחים אצל פגים במהלך הילדות.