האפקט של צורות מורפולוגיות על למידת קטיגוריות אצל ילדים בגיל הגן

מחקרים התפתחותיים שעסקו בתהליכי למידה של מילות תוכן חדשות הראו כי צורה פונולוגית מסייעת ללמידת הקטגוריה שאותה מילה מקודדת. רב המחקרים שעסקו בנושא חקרו שמות-עצם בשפה האנגלית. לעומת זאת, המורפולוגיה המסורגת של שפות-שמיות מאפשרת למידה בו-זמנית של יותר מרמה אחת של משמעות. דוגמה מוכרת לתופעה זו היא למידת שמות מחלות: עבור דוברי עברית, שחפת, אדמת, ו- כחלת הם אקזמפלרים לקטיגורית-העל `מחלה` שמקודדת בתבנית המורפולוגית שהן חולקות (קַטֶּלֶת). המחקר הנוכחי נשען על תכונה זו ושואל (1) האם הצורה הפונולוגית של מורפמת התבנית משפיעה באותו אופן על למידת קטיגורית-העל שהיא מקודדת לעומת למידת האקזמפלרים של אותה קטגוריה (המילים עצמן), ו- (2) האם אפקט זה מושפע מהסדירות הפונולוגית שמורפמת התבנית יוצרת בין מילים שונות. שלושים-וששה ילדים בגיל הגן (בגיל 5-6) השתתפו במחקר. הילדים נחשפו למילים חדשות (שמות של חייזרים שזזים) התואמות למבנה המורפו-פונולוגי של מילים בעברית בשני ניסויים שונים. הניסוי הראשון כלל תנאי-מורפולוגי שבו שמותיהם של שישה חייזרים מושתתים על שתי תבניות תנועתיות, כך שכל שלושה שמות דומים זה לזה על בסיס תבנית שמקודדת משמעות של אופן-תנועה (לדוגמה, bizudax ו- sigvash הם חייזרים שמדלגים). התנאי השני הוא תנאי-קונספטואלי שבו שמותיהם של ששת החייזרים שונים אלה מאלה, אך אופן-התנועה של כל שלושה חייזרים הוא זהה. למידת קטיגוריות-העל (אופן-תנועה) נמצאה זהה בשני התנאים, אך למידת שמות החייזרים (המילים) היא יותר טובה בתנאי-המורפולוגי. הניסוי השני כלל תנאי-פונולוגי שבו שמות הדמויות חולקים שתי תבניות חסרות משמעות (החייזרים זזים באופני-תנועה שונים). תנאי נוסף באותו ניסוי הוא תנאי-ללא-דמיון שכולל דמויות ששמותיהם ואופני-התנועה שלהם שונים. תוצאות הניסוי מראות שלמידת מילים בתנאי-הפונולוגי יותר טובה מהתנאי-ללא-דמיון. הממצאים מעידים על כך שהצורה הפונולוגית של תבנית מורפולוגית משפיעה על למידת מילים, אך אפקט זה משתנה באם צורות אלו מקודדות משמעות או לא. בעוד שסדירות פונולוגית שנוצרת על ידי תבניות חסרות משמעות מסייעת ללמידת מילים, סדירות זאת יכולה להפריע ללמידת מילים כאשר התבניות מקודדות משמעות.