למידה מוטורית של דיבור- מתיאוריה למעשה

דיבור היא פעולה רב מערכתית הכוללת היבטים קוגניטיביים, שפתיים ומוטוריים. תהליכי השליטה המוטוריים לצורך דיבור כוללים תכנון וביצוע התנועה על מנת לבטא רעיונות ומילים. היות ופעולת הדיבור הינה פעולה מוטורית, ניתן לקדם למידת דיבור אצל ילדים עם קשיי דיבור באמצעות עקרונות מתחום הלמידה המוטורית. למידה מוטורית מתייחסת לסדרת תהליכים הקשורים להתנסות או אימון המביאים לשינוי קבוע יחסית ביכולת התנועה. המודל התיאורטי העיקרי הנמצא בשימוש כיום בספרות העוסקת בלמידה מוטורית של דיבור הוא מודל הסכמה המוטורית (Motor Response Schema ). מודל זה מתייחס לעקרונות שמשפיעים על יעילות הלמידה המוטורית בזמן האימון, על יכולת השימור (retention) לאחר האימון, ועל ההכללה וההעברה של המיומנות המוטורית החדשה שנלמדה. ההרצאה הנוכחית תציג את עקרונות הלמידה המוטורית הכוללים: א) התייחסות לתנאי האימון: אינטנסיביות האימון, סדר הפעולות עליהן מתאמנים והשלבים השונים בתהליך האימון, ב) התייחסות לסוג וכמות המשוב הניתנים במהלך האימון, ג) נקודת האתגר (challenge point) לפיה למידת מיומנות מוטורית תהיה מופחתת אם המטרה אינה מאתגרת מספיק או אם היא קשה מדי. בנוסף, ההרצאה הנוכחית תסקור מחקרים שונים שבחנו את יעילות האימון לפי עקרונות הלמידה המוטורית באוכלוסיה עם דיבור טיפוסי. כמו כן יסקר השימוש בעקרונות הלמידה המוטורית בלקויות דיבור מסוגים שונים כולל הפרעות היגוי על רקע מוטורי, אפרקסיה של הדיבור בילדות ודיסארטריה התפתחותית. תתוארנה גישות טיפוליות המתבססות על עקרונות הלמידה המוטורית, כגון DTTC, ReST, PROMPT ו-LSVT. בנוסף, יובאו דוגמאות מהשטח לשימוש בעקרונות הלמידה המוטורית.