פוריות, הזדקנות ואורך חיים: האם שלפוחיות המופרשות מבלוטות במערכת הרבייה משפיעות על אורך ואיכות החיים של האורגניזם?

מחקרים באורגניזמים שונים הראו כי רבייה מוגברת מקצרת את חיי האורגניזם. ההסבר הרווח הוא שמשאבי האורגניזם מוגבלים והשקעה מוגברת ברביה מקטינה את ההשקעה בתחזוקת האורגניזם. על ציר הזמן, הזדקנות מערכת הרבייה קודמת להזדקנות רקמות אחרות בגוף. לפיכך, מחקר גנטי של תהליכי ההזדקנות ברבייה יכול להוות בסיס טוב להבנת הפיזיולוגיה של תהליך ההזדקנות בכללו. אחת מהמטרות המרכזיות של המחקר במעבדה היא הבנה עמוקה של התקשורת הבין-תאית המתרחשת בהפריה וכיצד היא משפיעה על ההזדקנות של מערכת הרבייה ומערכות אחרות בגוף.

לשם כך, אנו משתמשים בזבוב התסיסה (Drosophila melanogaster) כמודל, ומתמקדים בבלוטות המפרישות במערכת הרבייה של נקבת הזבוב ה- spermathecae, שהן זוג איברי אגירת הזרע. מסביב ל- spermathecae מצויים תאים מפרישים, ה- Spermathecal Secretory Cells (SSC). לתאים אלו תפקיד מרכזי בפוריות הנקבה. ההשערה בבסיס המחקר היא שה- SSC מפרישים Extracellular Vesicles (EVs), שלפוחיות זעירות, המשמשות לתקשורת תוך- ובין תאית. ההנחה היא שה- SSC-derived EVs מעורבים בתיאום בין ובבקרה על חלקי מערכת הרבייה השונים. אנו משערים כי עם הגיל כמות השלפוחיות המופרשות ממערכת הרבייה לכל הגוף יורד וגם תכולתם משתנה. בעקבות כך, הפוריות יורדת, ובמקביל אורך החיים מתקצר ותפקוד האורגניזם יורד.

ההרצאה תציג את תוצאות המחקר והשיטות (גנטיות, גנומיות ומיקרוסקופיות) שאנו משתמשים כדי: 1) לאפיין את השלפוחיות המופרשות מה- SSC, ומכל הגוף, 2) לבחון האם תכולת השלפוחיות (cargo that they carry) משתנה עם הגיל וכיצד, ו- 3) לבדוק את השפעת השלפוחיות על פוריות, הזדקנות ואורך חיי הנקבה. בעתיד תוצאות המחקר יאפשרו להנדס את תכולת ה- EVs ובכך להאריך חיים וה- well being של האורגניזם.