הכינוס הדו שנתי ה-23 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, 17-18 בפברואר,2020

(חוסר) ידע והעדפות לגבי גורמים למתן מידע והדרכה וכן טיעונים לעידוד אנשים לדבר על או להכין הנחיות מקדימות למצבי סוף חיים

author.DisplayName 1 author.DisplayName 2 author.DisplayName 1 author.DisplayName 1
1החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב, Israel
2הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ומכון ון-ליר, Israel

מטרות: החוק בישראל קובע שלאנשים הזכות להחליט לגבי הטיפול שיקבלו במצבי סוף חיים, בכללו טיפול פליאטיבי. כיוון שמרבית התושבים אינם יודעים על כך, בני משפחה וצוותים רפואיים מתמודדים עם הדילמה איזה טיפול לתת/לא לתת, ואנשים מקבלים טיפול שהיו מתנגדים לו, אילו יכלו להביע את דעתם. כדי שמערכת הבריאות תיערך ליידע את הציבור לגבי הזכות להנחיות מקדימות, המחקר יועד לאפיין עמדות, חסמים, גורמים מעודדים, תפיסות נורמטיביות, עיתוי וגורמים הנתפסים כמתאימים לתת ייעוץ והכוונה לגבי הנחיות מקדימות, מניסיון העוסקים בתחום ותפיסות של אנשים בציבור הרחב.

שיטה: מתודולוגיה משולבת רב-שלבית: ראיונות אישיים עם אנשים העוסקים בתחום ואנשים שמלאו או דברו עם בני משפחה על הנושא (91 משתתפים); סקר מקוון (1,411 משתתפים) וסקר טלפוני במדגם ארצי (550 משתתפים).

ממצאים: למשתתפים בסקרים הנושא היה קשה. רוב גדול בשני הסקרים לא ידעו על הזכות להנחיות מקדימות או על טיפול פליאטיבי, אבל רוב, לאחר הסבר, ייחסו להן חשיבות רבה, וחלק ניכר (גם בקרב דתיים) הביעו מוכנות לפעולות שונות הקשורות להנחיות מקדימות. נמצאו הבדלים לפי מגדר, דתיות וגיל. היו העדפות לגורמים מקצועיים כמקור מידע והדרכה בעיקר לצוותים רפואיים, כולל רופאי משפחה, וגורמים דתיים בקרב דתיים וערבים. היו העדפות לגבי עיתוי, בעיקר מחלה קשה, הכנת צוואה, ויציאה לגמלאות, וגם אירועים משמחים או "בכל גיל". טיעונים לעידוד דיבור/הכנת הנחיות מקדימות שהוערכו במיוחד היו כיבוד רצונם של אנשים לגבי הגוף שלהם ומניעת מצב בו לא ממשים את רצונם, מאפשר לאנשים לדעת את העדפות יקיריהם, ומניעת אי-הסכמות במשפחה.

מסקנות: למרות הקושי הקשור בנושא, אנשים רוצים לקבל מידע, וחשוב להקים מערך ליידע את הציבור לגבי הזכות להנחיות מקדימות תוך שימוש במגוון ערוצים ומשאבים, בכללם מקוונים, לייעוץ ולהדרכה, ולנצל הזדמנויות ושלבים בחיי אנשים שאינם קשורים לחולי. חשוב להכשיר צוותים בקהילה, בכללם רופאי משפחה ובבתי חולים להרחבת השיח בנושא, ליידע את הציבור שניתן לקבל הדרכה מצוות-רב תחומי, לפתח שיח עם גורמים דתיים ועורכי דין, ותכנים המתאימים לקבוצות שונות באמצעות מחקרים ופעילות בשטח. חשוב לעשות הבחנה ברורה בין הנחיות מקדימות ל'המתת חסד", לספק מידע לגבי טיפול פליאטיבי, ולעדכן את הטופס של משרד הבריאות ותהליך הגשתו.









Powered by Eventact EMS