ההתידדות עם המוות – הצגת סדנה

מטרות העבודה הן התידדות של המשתתפים עם המוות הבא עלינו מי בקרוב ומי יותר רחוק.

השיטות הן בשימוש בטקסטים המוכרים או מוצאם מוכר למשתתפים, ידידותיים להם.

ממצאי שונים מקבוצה לקבוצה.

בתחילה סיפור אישי, איך הייתה, ועודה, ההתמודדות הזו בחיי.

בהמשך, תיאור מפגשי לימוד שנעשו, במסגרת עיסוקי, בסוגיית המוות בקהלים שונים, עמיתים, רבנים חילונים, אבלים בתוך ימי השבעה, קהל אקראי.

המפגש הראשון היה עם רבנים עמיתים ולהם הנחתי את הסוגיה, ללא עטיפה או ריכוך- ישר בפנים. היה זה חלק מדיון על קבורה חילונית והמטרה שלי הייתה לקחת אותםן מתחום הארגון והסידורים אל הרגש. מטרה שנייה, להפגיש אותם, עם המוות, פנים אל פנים.

התגובות היו מעורבות. בהכללה, הופתעתי מעוצמת הבהלה של חלק מהמשתתפותים.

בהמשך, בקבוצות אחרות, ריככתי את ההגשה, במסווה של טקסי אבל שונים ביהדות אך הבקשה מהמששתפותים הייתה, להגיב בתחום הרגשי. ההליכה אל הרגש נגעה בדיוק במקום אליו כיוונתי, אמירות אישיות על המוות והפחד, שענו על מטרותיי. האחת, פגישה אישית, דרך הטקסט, עם פחד המוות והשנייה, היכרות עם ריבוי האפשרויות וההתייחסויות למוות ולמנהגי האבל ביהדות.

קבוצה אחרת שהייתה ברובה אנשי אקדמיה, ההיגיון והניסיון לדייק בפרטים, עזרו להםן לברוח מההתמודדות הרגשית אותה ביקשתי, אל מחוזות שכלתניים וניתוחי מקרה. כאן ההצלחה הייתה חלקית, להבנתי.

מטרתי בחלקי בדיון היא סיפורי המקרה ועבודה עם הנוכחים בסוגיה עצמה, במידת האפשר.