רקע: השכיחות של אלרגיה למזון בקרב תינוקות וילדים נעה בין 2% ל 8% במדינות שונות. שומשום הינו האלרגן השלישי בשכיחותו בארץ (אחרי חלב פרה וביצים), בארה״ב שומשום מדווח כאלרגן פחות נפוץ. אם כי בשנים האחרונות ישנה עליה בדיווחים של אלרגיה לשומשום בארה״ב. לימון אינו אחד מהאלרגנים השכיחים במזון, אך הוא מוגש לרוב בצירוף מזונות אחרים העלולים להיות אלרגנים. הלימון בעל חומציות גבוהה, שעלולה לגרום לגירוי הריריות ו/או לשינוי חלבוני המזון שעמם הוא מוגש.
לא תוארו מקרים של תגובה אלרגית לשילוב טחינה עם לימון.
מטרות: תיאור מקרה של אלרגיה לטחינה עם לימון בתינוק שאינו אלרגי לטחינה או לימון בנפרד.
שיטות: בן 8 חודשים, בריא למעט אטופיק דרמטיטיס קל נחשף לטחינה לראשונה בחייו עם הופעה של תפרחת וללא סימפטומים נוספים.
IgE ספציפי לשומשום ולמזונות נוספים לרבות דגים, אגוזים, ביצה וחלב היה שלילי.
תבחין עורי בשיטת PRICK לטחינה גולמית היה גבולי.
בגיל 10 חודשים עבר תגר פומי מדורג לטחינה גולמית ללא תופעות לוואי. הומלץ לשלב שומשום בתזונה.
חשיפות לטחינה בהמשך עברו היטב אך לאחר כחודש כאשר אכל טחינה מעורבבת עם מיץ לימון, מיד הופיעה אורטיקריה מפושטת.
תוצאות: התינוק הוזמן לתגר חוזר, במסגרתו בוצעו תבחינים עוריים שהיו שליליים לטחינה, מיץ לימון קליפת לימון וחרצן הלימון.
עבר תגר מדורג לטחינה גולמית ובהמשך למיץ לימון טרי ללא תופעות חריגות.
הוחלט לבצע תבחין עורי לטחינה מעורבבת עם לימון והפעם הריגוש היה משמעותי.
מסקנות: מקרה ראשון של אלרגיה לטחינה בלימון, ללא רגישות צולבת לסומסום או לימון טהורים. יתכן והשינוי הכימי הנגרר מעירוב שני מזונות אלו משחק תפקיד בהפיכת הסומסום לאלרגני יותר.