בין שתי ערים - השפעת מאפיינים סוציו-דמוגרפיים על היארעות ואופי הבקטרמיות בילדים

רקע: בקטרמיה מהווה את אחת הסיבות העיקריות לתמותה ממחלות זיהומיות. החיסונים כנגד H.Influenzae B ו-S.Pneumonia הובילו לירידה בשיעור הבקטרמיות בילדים. קיים מידע מוגבל בספרות על הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, שכיחות וסוג הבקטרמיות באוכלוסיות מחוסנות.

מטרות: לבחון את הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים לבין היארעות הבקטרמיות ואופיין באוכלוסיות ילדים מחוסנות בישראל.

שיטות: השוואת שיעור הבקטרמיות הנרכשות בקהילה בין שתי ערים בעלות פער דמוגרפי בולט (הערים חולון- בת-ים למול העיר בני ברק). בנוסף, השוואת זני חיידק ה- S.Pneumonia שבודדו למול הזנים הנכללים בחיסון Prevnar13. לצורך כך, נסקרו מקרי הבקטרמיה בילדים שפנו למיון ו/או אושפזו במרכזים הרפואיים וולפסון ומעייני הישועה בין השנים 2009-2019, ו-2016-2019, בהתאמה.

תוצאות: שיעור הבקטרמיות בקרב ילדי בני ברק גבוה משמעותית בהשוואה לילדי חולון- בת-ים אך ורק בקבוצת הגילאים 3-36 חודשים (3.9/1,000 לעומת 1.5/1,000 פניות למיון, בהתאמה, S.Pneumonia (P<0.0001 הינו החיידק המוביל בשתי הערים (44% ו-32% מכלל הבקטרמיות בבני ברק ובחולון- בת-ים, בהתאמה). בילדי בני ברק נמצאה שכיחות יתר של בקטרמיות מהחיידקים N.meningitidis ו- S.pyogenes (11% ו-8% לעומת 1% ו-4% מכלל הבקטרמיות בבני ברק וחולון-בת-ים, בהתאמה) בעוד שבחולון- בת-ים נמצאה שכיחות יתר של בקטרמיות מהחיידקים M.Catarrhalis ו- S.Aureus (17% ו-9% לעומת 3% ו-3% מכלל הבקטרמיות בבני ברק וחולון-בת-ים, בהתאמה). שיעור הבקטרמיות מזני S.Pneumonia שאינם נכללים בחיסון Prevnar13 עמד על 71% ו-90% בילדי חולון-בת-ים וילדי בני ברק, בהתאמה.

מסקנות: פערים דמוגרפיים וסוציואקונומיים עלולים להסביר את שיעור הבקטרמיות הגבוה בבני ברק בהשוואה לחולון- בת-ים. ישנו צורך בחיסון כנגד זני S.Pneumonia נוספים על מנת להפחית את התחלואה הפולשנית מזיהומים מחיידק זה. יש לנקוט במשנה זהירות בילדים עם חום בגילאים ה`מועדים לפורענות` באוכלוסיות מסוימות.