תוספת סטרואידים לטיפול האנטיביוטי בילדים עם SEPTIC ARTHRITIS - בטנזול דרך הפה במקום דקסמטזון תוך וורידי

זיהום חיידקי בפרקים הוא תופעה שכיחה יחסית בילדים. הטיפול המקובל מזה עשרות שנים הוא אנטיביוטיקה עם ניקוז נוזל הפרק בזיהום של פרק הירך. לאחרונה פורסמו מספר מחקרים שהראו שתוספת של קורטיקוסטרואידים בארבעת הימים הראשונים לטיפול, מקצר בצורה משמעותית את משך הסימנים הקליניים, מקטין את משך הצורך לטיפול תוך ורידי ומקצר את ימי האשפוז. עד היום השתמשו בדקסאמטזון תוך ורידי למשך ארבעה ימים בשני המחקרים שהיו אקראיים וכפולי סמיות, ובמחקר השלישי שהיה רטרוספקטבי.

מטרת העבודה הנוכחית לבדוק האם ניתן להשיג אפקט דומה כשמשתמשים בסטרואידים דומים דרך הפה - בבטנזול (בטאמתאזון) במינון דומה לטיפול הפראנטרלי.

נבדקים ושיטות: עבודה רטרוספקטיבית על ילדים שאושפזו בבית החולים מעייני הישועה עם זיהום פרקי, וטופלו באנטיביוטיקה בלבד בהשוואה לילדים שטופלו באנטיביוטיקה עם תוספת בטנזול. מינון הבטנזול שניתן הוא 0.15 מ"ג/לק"ג למנה, ארבע פעמים ביום לארבעה ימים. נבדקו מדדים קליניים, משך הטיפול לווריד ומשך האשפוז.

תוצאות: בתקופה בין 2015-2018 אושפזו במחלקת הילדים 22 ילדים עם SEPTIC . ARTHRITIS. ילד אחד עבר לאחר יומיים להמשך אשפוז בירושלים ולא נכלל. 11 ילדים טופלו רק עם אנטיביוטיקה ו 10 ילדים עם אנטיביוטיקה + בטנזול.
משך האשפוז הממוצע בילדים עם אנטיביוטיקה בלבד היה 10.9±6.2 ימים לעומת 2.2 6.3± בילדים עם סטרואידים.(P>0.05) משך הטיפול האנטיביוטי לווריד היה גם הוא קצר יותר בילדים שקיבלו בטנזול, 10.2±6.2 לעומת 5.8±1.9(P>0.05) בהתאמה.

מסקנה: ניתן להשתמש בבטנזול פומי לטיפול בילדים עם זיהום חיידקי של מפרק לצורך זירוז תהליך ההחלמה וקיצור משך האשפוז.