גורמי ניבוי בגיל הרך להפרעה נוירו-התפתחותית

רקע: העלייה בשכיחותם של ליקויים נוירו-התנהגותיים (NBD) בילדים מהווה דאגה חמורה למערכת בריאות הציבור. למרות שזיהוי מוקדם של התפתחות NBD הינו קריטי בשלב בו המוח הינו גמיש לא קיימים עדיין כלים לזיהוי מוקדם של הליקויים. מטרת העבודה הייתה להעריך האם ניתן לזהות גורמי סיכון בגיל הרך עם יכולת ניבוי התפתחות .NBD

שיטות: מסגרת טיפות החלב הנהוגה בארץ מאפשרת מעקב התפתחותי אחר תינוקות משלב השחרור לאחר הלידה. מתוך התיקים בטיפות חלב של מכבי באזור השרון נלקחו נתונים של 161 תינוקות, שמאוחר יותר במהלך חייהם (גילאים 2-10 שנים) אובחנו כסובלים מ- NBD (ASD, 56 DCD,58 ADHD 47). פרטים שנלקחו מההיסטוריה הרפואית שלהם בגיל 0-18 חדשים, הושוו לאלה שנלקחו מתיקיהם של 58 תינוקות שהתפתחותם הייתה בגדר הנורמה (קבוצת ביקורת). 10 משתנים שכללו 28 מדדים נאספו, הושוו ועובדו מבחינה סטטיסטית.

תוצאות: אנליזה זו הצביעה על כך שסטייה מהמצופה בשבעה מדדים מסוימים, באם הם מתקיימים ביחד תנבא בדיוק של 85%סיכוי להתפתחות עתידית של ASD (גיל עוברי, משקל לידה, אחוזון היקף ראש, אחוזון משקל, התפתחות מוטורית, התפתחות שפה ותקשורת). סטייה מהמצופה בחמשת המדדים הראשונים הנ״ל, באם הם מתקיימים ביחד תנבא בדיוק של 72% סיכוי להתפתחות עתידית של DCD. שמונה גורמי ניבוי בגיל הרך שמנבאים להתפתחות ADHD בסיכוי של 58% תוארו במאמר קודם (Gurevitz et al 2014).

מסקנות: זיהוי גורמי סיכון בגיל הרך הינו מכריע לצורך פיתוח תכנית התערבות מוקדמת, מותאמת אישית (גופנית-נפשית-חברתית) שתהיה יעילה ביותר עבורו עם השלכות לטווח הארוך.