מבוא: תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה(Obstructive Sleep Apnea Syndrome),OSAS מלווה בתחלואה קרדיווסקולרית בגיל הילדות שלרוב מקובל לחשוב שחולפת לאחר התערבות כירורגית. במבוגרים מצב שה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי ליתר לחץ דם שבץ ופרפור עליות.
כיום, אין כל מידע בספרות בנוגע להשפעות ארוכות הטווח של ניתוח לכריתת שקדים ואדנואידים על תחלואה קרדיווסקולרית עתידית, בילדים שאובחנו כסובלים מתסמונת דם נשימה בשינה במהלך ילדותם.
במחקר הנוכחי, ונבחנו ההשפעות הקרדיווסקולריות כ-20 שנים לאחר האבחנה.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי בו בוצעה השוואה בין קבוצת הילדיםשאובחנו כ-OSAS (130n=) ועברו T&A ,אל מול קבוצה שלא נותחה(129n=),ואל מול קבוצה מותאמת מין וגיל שלא אובחנה כ OSAS (520n=). במחקר נאסף מידע ממאגר "שירותי בריאות כללית" מחוז דרום, לגבי תחלואה קרדיווסקולרית (משקל, גובה, תרופות, ל"ד ועוד)בין שלוש קבוצות המחקר שפורטו לעיל, שאובחנו בין השנים 2000-1998.
תוצאות: מצאנו כי כ-20 שנים לאחר האבחנה, מטופלים שבילדותם אובחנו כסובלים מOSAS ולא עברו T&A - צרכו יותר תרופות המקושרות לתחלואה קרדיווסקולרית מן הקבוצה שעברה T&A. (P<0.001)
כמו כן, נמצא שבנות שסבלו מ-OSAS פתחו יותר השמנת יתר בהמשך חייהן, מקבוצת הביקורת.(P<0.001)
מסקנות: יש חשיבות לאבחנה וטיפול בתסמונת דם נשימה חסימתי בשינה בילדים לאור העובדה כי ילדים אלו, בבגרותם, יצרכו יותר תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, שומני דם, אספירין, נראה כי הדבר מצביע על תחלואה קרדיווסקולרית רבה יותר בקרב אוכלוסייה זו, אך יש צורך במחקרי המשך.
כמו כן, נשים אשר אובחנו בילדותן כסובלות מOSASיפתחו השמנה יותר ממקבילותיהן ללא אבחנה זו, ועל כן החשיבות באבחון מוקדם והמשך מעקב צמוד.