הזדקנות בראייה עתידית: בין הלכה למעשה מדיניות האגף הבכיר לאזרחים ותיקים במשרד העבודה

אגף בכיר אזרחים ותיקים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשמש גורם מרכזי בטיפול באזרחים ותיקים בישראל, אמון על איתור, טיפול, הגנה, תמיכה, שיקום וסיוע לכל אזרח ותיק (זקן עפ"י החוק) הנתון במצבים של סיכון, מצוקה, סכנה ומשבר זמני. האגף פועל לקידום איכות חייו של האזרח הותיק בישראל בהתאם למצבו התפקודי: אזרח ותיק עצמאי, אזרח ותיק תשוש, אזרח ותיק סיעודי ואזרח ותיק תשוש נפש; זאת באמצעות פיתוח שירותים מקצועי, מיטבי ומותאם עפ"י ערכי כבוד האדם, זכויות האדם, צדק וסולידאריות חברתית ועפ"י ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית.

מדינת ישראל, כבכל העולם, נערכת לקראת הזדקנות האוכלוסייה והעליה הצפויה בחלקם היחסי של האזרחים הותיקים באוכלוסייה הכללית. הזדקנות האוכלוסייה צפויה ליצור ביקוש רב למערך שירותי הרווחה: אנו צופים כי האזרחים הותיקים יהיו קבוצת לקוחות משמעותית במחלקות לשירותים חברתיים. זאת ועוד, האזרחים הותיקים של המחר צפויים להביא עימם צרכים שונים ממה שהורגלו שירותי הרווחה לתת להם מענה, שהעיקריים בהם:

חיים של "זיקנה פעילה" המבקשת להבטיח פעילות מתמשכת של עיסוק ותעסוקה, פעילות התנדבותית והשתתפות בפעילות פנאי, תרבות וחברה. העובדה כי לאחר הפרישה אזרחים ותיקים נותרים פעילים עוד כשלושה עשורים בממוצע, תביא לפתחה של המחלקה לשירותים חברתיים קבוצת אוכלוסייה רחבה אשר בשל שינוי משמעותי באורח החיים, פרישה מעולם התעסוקה, נדרשת לסיוע בהתארגנות מחדש ובהשתייכות לקבוצות חברתיות אחרות מאלו שהורגלה להם.

דחיית הגיל שהמוגבלות מתפתחת בו. הזקנים החדשים הם בריאים יותר, משכילים יותר, בעלי ידע דיגיטלי רב יותר, ובעלי השפעה רבה יותר על עיצוב ותכנון של השירותים המיועדים להם. הם מעוניינים בפיתוח שירותים קהילתיים המאפיינת אנשים זקנים ומבקשים לשנות את התיוג הניתן לאנשים זקנים, כתלויים וחסרי ביטחון.

תופעת הזקנה המאוחרת תגבר, בשל תוחלת החיים העולה, וזו טומנת בחובה קשיי תפקוד רבים העלולים להוביל את האזרח הותיק להיות מרותק לביתו: מחלות כרוניות ומגבלות תפקודיות קשות.

תופעת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים הולכת ומתרחבת, וכיום כ- 15% מהאזרחים הותיקים מדווחים על תחושת בדידות. בדידות מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ותמותה בקרב אזרחים ותיקים ומשפיעה על תחושת הרווחה שלהם.

שנות הזיקנה המתארכות מוסיפות עוד פרק זמן משמעותי בו האזרח הותיק מתמודד עם העדר מקורות כלכליים שיאפשרו לו לחיות בכבוד תוך מימוש הצרכים המשתנים שלו.

כל אלו ועוד דורשים היערכות מוקדמת של האגף בפיתוח מענים חדשניים ושל המחלקות לשירותים חברתיים באופן מתן המענה לצרכים הללו.

דוברי המושב יציגו את מדיניות האגף להתמודדות עם תופעות אלו כמו גם את המענים שפותחו לשם כך:

מערך הדיור החוץ ביתי: מתוך כוונה לאפשר ככל הניתן הזדקנות בקהילה לאזרחים ותיקים המעוניינים בכך, אגף בכיר אזרחים ותיקים מגבש מודלים חדשים שיתנו מענה לצרכים שונים של האזרחים הותיקים ע"פ רמת תיפקודם. אלו יפותחו בדגש על התאמה לצרכים המשתנים תוך עידוד מתמשך לאוטונומיה, חופש בחירה ואחריות אישית.

עו"ס לטיפול בבני משפחה שהם מטפלים עיקריים באזרחים ותיקים: הגורם המטפל העיקרי באזרח הותיק כיום הוא בן המשפחה. בשל כך מוטל עליו עומס רב לעיתים בשל עומק צרכי האזרח הותיק ולעיתים בגלל העדר מידע בדבר הזכויות העומדות לרשות האזרח הותיק. העובד המטפל בבן המשפחה יסייע לו בהתמודדות עם הקשיים הללו: תינתן לו אפשרות להפגה מהעומס, עזרה במיצוי זכויות, ועזרה אינסטרומנטלית בהתאם לצורך.

שימוש בגישה הקהילתית: בחינה של צרכי האזרח הותיק מתוך הסתכלות על הקהילה אליה שייך, הצרכים הקהילתיים כמו גם הכוחות, המשאבים וההזדמנויות העומדים לרשות הקהילה ויכולים לסייע במתן המענה לצרכים אלו. שיתוף ושותפות של האזרחים הותיקים החיים בקהילה, פיתוח מנהיגות קהילתית ומינופה לפיתוח המענים הנדרשים. גיבוש קהילה עבור האזרחים הותיקים לצד קידום מעורבותם בחיי הקהילה בה הם מתגוררים; חיזוק מערכות התמיכה הקהילתיות לצרכי האזרחים הותיקים וגיבוש רשתות תמיכה חדשות.

עקרונות בפיתוח מענים לצמצום הבדידות: גיבוש העקרונות לפיתוח והתאמת מענים קיימים שיסייעו בהפחתת הבדידות של אזרחים ותיקים. פיתוח סל שירותים שייתן מענה לתחושת הבדידות הגוברת בקרב אזרחים ותיקים.

הדוברים:
ציפי נחשון גליק- מנהלת אגף בכיר אזרחים ותיקים
חני שר- מנהלת תחום בתי אבות
איריס בז`ראנו- מנהלת תחום ניצולי שואה ובני משפחה מטפלים
תמי דיסקין- מנהלת תחום בדידות
עירית בוזו- מנהלת תחום חברה ופנאי