אפרקסיה של הדיבור בילדות- (Childhood Apraxia of Speech (CAS

ד"ר בן-דוד אביבית, ד"ר טובול-לביא גילה, ד"ר נחמני אריאלה ד"ר עדי- בן סעיד לימור, ד"ר סגל אסנת, גב` גאון-סיון גל

האפרקסיה של הדיבור בילדות, או בשמה הלועזי Childhood Apraxia of Speech (להלן CAS) הינה הפרעת היגוי השנויה במחלוקת. עדיין אין הסכמה בנוגע לאטיולוגיה, לביטוי הקליני שלה, לסוללת האבחון ולדרכי ההתערבות בהפרעה זו. מזה עשורים עולות בספרות ובקליניקה שאלות לגבי התופעות הקליניות המאפיינות את ה- CAS, במטרה ליצור פרוטוקולים המאפשרים מערכי אבחון ואינטגרציה של תוצאות האבחון, עד לבניית מערך טיפול יעיל.

בשנים האחרונות הצטבר מידע מחקרי שעוסק בסוגיית הטיפול ב-CAS, אך עדיין אין בספרות מידע מקיף ומבוסס ראיות אמפיריות (EBP). רוב המחקרים הינם מסוג חקר נבדק בודד, כאלו שבדקו אוכלוסיה מאד מצומצמת, או מחקרים עם קבוצות נבדקים גדולות יחסית, אך ברמת דירוג נמוכה של EBP.

נייר העמדה הנוכחי חובר על ידי ועדת אד הוק של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בשנת 2013. בהיות ה- CAS ישות קלינית מורכבת ודינמית מבחינה קלינית ומחקרית, היא עברה תיקון והתאמה על פי הספרות העכשווית על ידי ועדה מורחבת (2020-2019). מטרתו של נייר העמדה להציג מידע עדכני בתחום האבחון והטיפול של ה-CAS על מנת לעזור לקלינאי התקשורת בישראל להתמודד עם האתגר הקליני בכל הקשור לאבחון וטיפול בלקות זו. לשם כך, נייר העמדה סוקר ספרות מקצועית רחבה ועדכנית, התומכת בעמדה הקלינית הטוענת לשונות גבוהה ולמורכבות הקשיים ב- CAS מחד ומאידך מציג אינטגרציה מעמיקה של הספרות העולמית אשר מאפשרת המלצות לגישות טיפול שונות והרציונל שלהן. בהתאם, הועדה קובעת כי האבחנה של CAS ניתנת על ידי קלינאי תקשורת לאחר אבחון מקיף של עד כשלושה חודשים. במהלך תקופת אבחון זו, ניתן לתת את האבחנה של חשד לאפרקסיה של הדיבור. הטיפול ב-CAS מתוכנן ומתבצע על ידי קלינאי תקשורת בלבד.

חברות הועדה רואות חשיבות רבה באיסוף מידע מקבוצות גדולות של ילדים במטרה לעזור בבניית פרופילים שונים ותתי קבוצות של CAS וכן מחקר בתחום מאפייני CAS בעברית ובערבית.