גישת תקשורת תומכת וחליפית - נייר עמדה בהתהוות...

חברות הקבוצה (לפי סדר א"ב): גילית מתוקי, גלית בן אור, גת סבלדי-הרוסי, דיאנה ארניסיביה צ'רני,

הדס וינדר (שטסמן), נילית כהן מידן, נעמי עדס, רונה דולמן, רוני הראל און, רז טננבאום, שרון שחם

קבוצה של 12 קלינאיות תקשורת מנוסות, שעובדות עם ילדים ומבוגרים עם צרכים תקשורתיים מורכבים, לקחה על עצמה לכתוב נייר עמדה בתחום תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח). במפגשים הראשונים בחנו את נחיצות המסמך עפ"י התאמתו למאפיינים העיקריים של ניירות עמדה: עיסוק בתחום חדש שמקיף נושאים רבים, התייחסות לסוגיות מעוררות מחלוקת שיש לגביהן לפחות שתי עמדות מובחנות, ומידת העניין של כותבות המסמך בקידום עמדות מסוימות והנחות עבודה בהקשר לסוגיות השונות.

תקשורת תומכת וחליפית היא תחום חדש יחסית, דינאמי ומתפתח. מעגל האנשים שיכולים להסתייע בתקשורת רב-ערוצית התרחב, וכולל רבים שתת"ח לא הוצעה להם בעבר. בשנים האחרונות, עלתה מודעות אנשי המקצוע לטווח הצרכים התקשורתיים של המטופלים ולמגוון המטרות התפקודיות עבורם, וגדל היצע העזרים שניתנים כמענה לצרכים התקשורתיים שלהם.

באשר לסוגיות המעוררות מחלוקת ולעמדות חברות הקבוצה לגביהן, התייחסנו לתפיסות שמתמקדות בעבודה על מיומנויות קדם ומוכנות לתת"ח, לעומת תפיסות אחרות שהקבוצה מעוניינת לקדמן, אשר מדגישות את תרומת התת"ח להשתתפות פעילה ועצמאית, ככל האפשר, של האדם בסביבות חייו השונות. נייר העמדה מטפל גם במיתוסים הקשורים, למשל, לדחיית שילוב תת"ח בתכנית הטיפולית, מחשש לפגיעה בהתפתחות הדיבור אצל הילדים ובשיקום הדיבור אצל המבוגרים.

הקבוצה נעזרת בניירות עמדה בנושאי תת"ח מארצות שונות בעולם, בוחנת את הרלוונטיות שלהם למצב בארץ, ומאתרת נושאים ייחודיים לנו. סוכם שהמסמך ירחיב את הגדרת התת"ח מעבר להיותה כלי הבעה, יפרט את מטרותיה, ויגדיר את מגוון התפקידים של קלינאי התקשורת בתהליכי ההערכה, התאמת העזרים, והטמעת השימוש בהם בחיי היומיום באמצעות הדרכה ותמיכה בשותפי התקשורת של משתמשי התת"ח. כותבות נייר העמדה מתכוונות להתייחס לסדרי עדיפויות טיפוליים של קלינאי התקשורת במסגרות השונות, לצורך הרב בהגדלת משאבים לשם יישום התערבות טיפולית בגישת תת"ח, ולחשיבות הרבה בהרחבת הידע בתחום תת"ח בשלבים שונים של הכשרה והתפתחות מקצועית של קלינאי התקשורת.

נייר העמדה מיועד לקלינאי תקשורת שמעוניינים להכיר את הקיים ולהמשיך לקדם את יכולותיהם המקצועיות בנושאי תת"ח. עם זאת יתכנו קהלי יעד נוספים: אנשי צוות ממקצועות הבריאות והחינוך, ארגונים, קובעי מדיניות ממשרדי הממשלה השונים, בני משפחה ואנשים המתקשרים בעזרת תת"ח.