נבוס ומלנומה: הגדרה דו-קוטבית או ספקטרום המשכי?

התפתחות הפתולוגיה המודרנית במחצית השניה של המאה ה-19, נבוס מלנוציטי מוגדר כגידול שפיר ומלנומה כגידול ממאיר. למרות זאת, הפתולוגים מתקשים לעיתים לאבחן נגע מלנוציטי כשפיר או ממאיר, ויש ביניהם חילוקי דעות. מכאן, שההסטופתולוגיה הקלסית אינה מספיקה לעיתים. עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית התברר שיש מוטציות נרכשות המשותפות לנבוס ולמלנומה כמו BRAF, NRAS, GNA11 ו GNAQ ויש מוטציות נרכשות מאוחרות יותר המאפיינות מלנומה כמו: P16, TERT, TP53 ו NF1. בנוסף, התברר שהנבוסים אינם מקשה אחת, וניתן להבדיל בין סוגי נבוסים לפי מוטציות נרכשות כמו HRAS, BAP1, PRKAR1A Beta Catenin, RNTK3 ו GNA11/GNAQ. התברר גם, שנבוסים ולא רק מלנומות יכולים לשלוח "גרורות" לבלוטות למפה אזוריות, אלא שהנבוסים לא שולחים בדרך כלל מעבר לכך. תכונה זו יוחסה עד היום לתהליכים ממאירים בלבד. השומה ע"ש ספיץ מהווה דוגמא לספקטרום המשכי בין נבוס ע"ש ספיץ, נבוס ע"ש ספיץ אטיפי וSpitzoid melanoma . קשה לעתים לתחום את קו ההפרדה וגם אם האבחנה היא ,Spitzoid melanoma הרי שבילדים מתחת לגיל 11 נדיר שתשלחנה גרורות מעבר לבלוטות הלימפה האזוריות. המעבר מנבוס למלנומה יכול להיות ע"י multistep molecular mutations עם מצבי ביניים, קרוב לוודאי. חלוקה הדו-קוטבית לנבוס ומלנומה אינה חדה יותר ובמקומה מתהווה ספקטרום בין שני הקטבים. לאנליזה המלקולרית, וכפועל יוצא לאנליזה האימונוהסטוכימית, תפקיד הולך וגדל באבחון המדויק של מצבי ספקטרום אלה.