הערכה עינית מעמיקה בקרב חולים עם מחלת דרייר

רקע :

עד כה פורסמה רק עבודה אחת בה נבדקה המעורבות העינית במחלת דרייר . בעבודה זו ב16 מתוך 21 חולי דרייר , זוהתה פתולוגיה עינית בדמות עכירויות פריפריות אפתליאליות אסמפטומטיות או אי סדירות של פני שטח הקרנית המרכזית.

מטרת המחקר :

הערכת שכיחות פתולוגיה עינית בחולי דרייר.

מטופלים:

חולי דרייר מעל גיל 18 שנים

שיטות:

מחקר פרוספקטיבי שכלל שאלון המתמקד בבעיות עיניים , בדיקת עור וריריות ובדיקת עיניים :חדות ראיה, רפרקציה, בדיקת עין חיצונית ומנורת סדק, תוך דגש על ממצאים בעפעפיים , בלחמית ובקרנית.

תוצאות :

במחקר נכללו 36 מטופלים .בבדיקת עיניים נמצאו נגעי דרייר בעפעפיים ב55% מהמטופלים , בלפריטיס נמצאה ב82% מהמטופלים , (ב48% בלפריטיס בדרגה בינונית ומעלה) , ב30% נמצא אודם בלחמית וצביעת פלורסצאין(אינדיקציה ליובש) בקרנית נמצאה ב 41% . ב61% נמצא זמן שבירת דמעות פתולוגי ( מדד ליובש ), לא נמצא קשר מובהק בין נטילת רטינואידים , מגדר , וגיל בכל אחד ממצאים אלו. לא נמצאו פתולוגיות אחרות עמוקות יותר בקרנית ובעין בכלל.

מסקנות:

במחקר זה מצאנו שכיחות גבוהה של יובש עיני ובלפריטיס בבדיקת עיניים כ82% מהחולים , שכיחות באוכלוסייה הכללית היא כ45%.,ללא קשר לנטילת רטינואידים,גיל ומגדר. הסברים אפשריים כוללים: קיום הגלדים והקשקשים האופיניים למחלה שגורמים לחסימה או הפרעה אחרת בתפקוד Meibomian glands (בלוטת חלב בעפעפיים) , או שהמנגנון קשור לאטיולוגיה הגנטית . מחקר זה מדגיש את החשיבות בבירור יזום של תחלואה עינית בקרב חולי דרייר והפנייתם לבדיקה ומעקב רופא עיניים.