הערך הפרוגנוסטי לערכים של יחסי neutrophil-to-lymphocyte, platelet-to-lymphocyte, ו- platelet-to-neutrophil בחולי פמפיגוס וולגריס, מחקר קוהורט רטרוספקטיבי.

רקע -פמפיגוס וולגריס(PV) היא מחלה אוטואימונית נדירה בעלת מהלך של התלקחויות ורמיסיות. כיום, החלטות טיפוליות מבוססות על המצב הקליני בלבד. אינדקסים של ספירת דם כגוןneutrophil-to-lymphocyte(NLR), (PLL) platelet-to-lymphocyte ו- (platelet to neutrophil (PLN מתוארות כבעלות יכולת לשקף מצב דלקתי וכן בעלות ערך פרוגנוסטי במחלות דלקתיות שונות כגון מחלות ראומטיות, פוליארטריטיס נודוזה, בכצ`ט, פסוריאזיס ומחלות ממאירות. השימוש באינדקס מיוחס לתגובה הדלקתית הכוללת מעורבות נויטרופילים וטסיות בתהליך. ערכי NLR ו-PLL גבוהים, וערכי PLN נמוכים נמצאו בקורלציה למחלה פעילה. הביומרקרים הקיימים ב-PV כגון - anti-desmoglein 1, antidesmoglein 3, CD19+ B cells, CD4+T cells וציטוקינים שונים – אינם בשימוש רוטיני בזמן קבלת החלטות טיפוליות, זאת בשל חוסר זמינות, עלות וזמן הנדרש לעיבוד מעבדתי.

מטרת המחקר - לבדוק האם NLR ,PLL או PLN יכולים לשמש כביומרקר מהימן ושמיש לחיזוי התלקחות בחולי PV.

שיטות המחקר - מחקר קוהורט רטרוספקטיבי שבו נאספו נתונים מספירת דם של 40 מטופלים (גיל חציוני 59) מהמרכז הרפואי שיבא, שטופלו בריטוקסימאב או במיקופנולט מופטיל. ערכים של NLR, PLL ו-PLN חושבו ב- 3 זמני מחלה שונים – זמן האבחנה, רמיסיה ראשונה והתלקחות ראשונה. הערכת המצב הקליני נעשתה בהתאם להגדרות המחלה שנקבעו בקונצנזוס (2008). לניתוח הסטטיסטי בוצע מבחן Wilcoxon signed-rank test.

תוצאות – NLR ו- PLL נמצאו גבוהים יותר בעת אבחנת המחלה בהשוואה לשלב הרמיסיה (p<0.001, p< 0.01, בהתאמה) ובהשוואה לשלב ההתלקחות (p<0.02 בשני המדדים). PLN נמצא נמוך יותר בשלב אבחנת המחלה בהשוואה לשלב הרמיסיה (p<0.02) או ההתלקחות (p<0.05). לא נמצא הבדל משמעותי במדדים בין שלב הרמיסיה לשלב ההתלקחות.

מסקנות– בניגוד למחלות דלקתיות אחרות, השימוש במדד NLR, PLN, PLL כביומרקרים להתלקחות פמפיגוס אינו יעיל והוא משקף רק את מדד פעילות הדלקת ביום האבחנה שהינה גבוהה ובהמשך יורדת משנית לטיפול. יש לבדוק מדדים אלה על אוכלוסיה גדולה יותר של חולים .