מעורבות אזור הגב התחתון בחולי פסוריאזיס כגורם פרוגנוסטי שלילי לחומרת המחלה ותוצאת הטיפול

רקע

פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית הפוגעת בכ-2-3% מאוכלוסיית העולם. עיקר התחלואה במחלה רב-מערכתית זו הינה עורית והיא פוגעת משמעותית באיכות החיים. סממנים המנבאים את חומרת המחלה כוללים מאפיינים מורפולוגיים, מרקרים בדם ומוקדי פולימורפיזם גנטי. מיקומים אופייניים כגון פנים, ציפורניים וקרקפת זוהו כגורמים המנבאים את חומרת הפסוריאזיס ועמידותה לטיפול.

מטרה

להשוות בין מהלך המחלה והתגובה לטיפול בחולי פסוריאזיס עם וללא רובד המערב את אזור הגב התחתון.

שיטות

זהו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי המבוסס על נתוני חולים אשר טופלו בגין פסוריאזיס בין השנים 2010-2017. גויסו 164 חולים: 42 עם ו-122 ללא מעורבות גב תחתון. נבדקו המאפיינים הבאים: גיל, מין, גיל הופעת המחלה ומשכה, BMI, היסטוריה משפחתית, מעורבות ציפורניים, דלקת מפרקים פסוריאטית, טיפולים מקומיים, טיפולים סיסטמיים וביולוגיים.

הערכת חומרת המחלה והתגובה לטיפול התבססה על משך האשפוז, הישרדות התרופות השונות ומספר קווי הטיפול הנדרשים על מנת להשיג הפוגה. מעורבות מערכתית הוגדרה כנוכחות של תסמונת מטבולית ודלקת מפרקים פסוריאטית.

תוצאות

לא נמצא שוני משמעותי בין קבוצות המחקר מבחינת חומרת המחלה עפ"י מדד ה-LS-PGA בעת הגיוס למחקר (p=0.709). נמצא קשר משמעותי בין מעורבות גב תחתון ומין זכר, דיסליפידמיה, סוכרת, תסמונת מטבולית, מעורבות ציפורניים ועישון. קבוצת חולים זו התאפיינה במשך מחלה ארוך יותר באופן משמעותי, ימי אשפוז רבים יותר וכן הישרדות לקויה של תרופות סיסטמיות ותרופות ביולוגיות.

מסקנות

מעורבות אזור הגב התחתון במחלת הפסוריאזיס מהווה סמן חדש לחומרת המחלה, המנבא תגובה ירודה לטיפול והישרדות קצרה מאד של קווי טיפול תרופתי. זיהוי מוקדם של סמן זה במהלך הערכת המטופל עשוי להוות נדבך מרכזי ביצירת תוכנית טיפול מותאמת אישית. התערבות עתית יכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים הקשורה לבריאות.