דו-לשוניות בתנאי האזנה מאתגרים: שני הצדדים של אותו המטבע

תנאי האזנה מאתגרים כגון רעשי רקע, הוא שדה מחקר שנידון בספרות במשך עשרות שנים בשל השפעתו השלילית על תפיסה שמיעתית. מחקרים קודמים הראו כי ההשפעה של רעש היא אף גדולה יותר במקרה של דו-לשוניות, כך שאדם דו-לשוני מפגין קושי רב יותר בסביבה רועשת בהשוואה לאדם חד-לשוני. אולם, ההתייחסות במחקרים אלה הייתה בעיקר לביצועיהם של דו-לשוניים בשפתם השנייה ולא הראשונה. בנוסף, ההתמקדות הייתה לרוב ברעש כתנאי השמיעתי המאתגר שנבדק, כך שאין מספיק עדויות להשפעתם של תנאים מאתגרים אחרים. לכן, השאלה האם מנגנון משותף פועל לצורך עיבוד דיבור בתנאי האזנה מאתגרים, או לחילופין, האם הביצוע משתנה כתלות במאפייני התנאי המאתגר, עדיין פתוחה. המחקר הנוכחי בחן את הגורמים המשפיעים על התפקוד של דו-לשוניים בתנאי האזנה מאתגרים תוך התייחסות לאפקט השפה ולאפקט הדו-לשוניות. אפקט השפה נבדק על ידי השוואה בין ביצועיהם של דו-לשוניים בשפה ראשונה לעומת שנייה, ואפקט הדו-לשוניות נבחן באמצעות השוואת ביצועיהם של דו-לשוניים בשפה הראשונה לזה של חד-לשוניים. סטודנטים דו-לשוניים (דוברי ערבית-עברית) וחד-לשוניים (דוברי עברית) השתתפו במחקר. נבדק ביצוע המשתתפים בתפיסה של מילים ומשפטים עם הקשר נמוך וגבוה, שהוגשו בשקט וברעש. כמו כן, נבדקה יכולת התפיסה של דיבור מעוות (vocoded).
התוצאות הראו כי שתי הקבוצות תפקדו באופן דומה בשקט. רעש הביא להתדרדרות משמעותית יותר בביצועיהם של דו-לשוניים. מנגד, דו-לשוניות לא פגעה בתהליכי הלמידה של דיבור מעוות; כך שבמטלה זו דו-לשוניים למדו להתמודד עם הדיבור המעוות ביעילות גבוהה יותר בהשוואה לחד-לשוניים. בקרב הדו-לשוניים, הביצועים בשפה ראשונה ושנייה נבדלו לפי מורכבות המטלה. במטלות המתבססות על עיבוד גבוה (משפטים) דו-לשוניים השיגו ביצועים טובים יותר בשפתם הראשונה. מנגד, במטלות הדורשות עיבוד נמוך (מילים בודדות) לא נמצא הבדל בביצוע של דו-לשוניים בשתי השפות. נמצא קשר חיובי בין תפקוד הדו-לשוניים בשני התנאים המאתגרים (רעש ודיבור מעוות). ממצאי המחקר בעלי חשיבות גבוהה להבנת המכניזמים העומדים בבסיס הקושי של דו-לשוניים, והם מאפשרים התייחסות קלינית ומעשית מדויקת יותר בנוגע לאוכלוסייה זו בכלל ובישראל בפרט, שנחשבת כמדינה רב-תרבותית בה תופעת הדו-לשוניות שכיחה.