ISHLA Virtual 2021

שימוש במכשירי שמיעה בזקנה: תפיסת דיבור ולמידה תפיסתית

ליאת שכטר שורצמן לימור לביא קרן בנאי
החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, ישראל

רקע תיאורטי: זקנים רבים מתקשים לתפוס דיבור מאתגר – למשל דיבור על רקע רעש ודיבור מהיר – גם בעת שימוש במכשירי שמיעה. גורמים סנסוריים וקוגניטיביים, כגון זיכרון וקשב, עשויים לנבא שיקום שמיעתי מוצלח. מטרה: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של שימוש לאורך זמן במכשירי שמיעה על תפיסת דיבור בשלושה מצבים מאתגרים – דיבור ברעש, דיבור מהיר והאזנה דיכוטית – תוך כדי בקרה של גורמים אחרים הקשורים לתפיסת דיבור: סיפי שמיעה, זיכרון עבודה, קשב ולמידה תפיסתית מהירה.

שיטת המחקר: במחקר השתתפו 42 נבדקים עם פרסביאקוזיס, גילם הממוצע 81 ומחציתם משתמשים מנוסים במכשירי שמיעה. בקבוצת הביקורת השתתפו 21 נבדקים שלא השתמשו כלל במכשירים. תפיסת דיבור הוערכה בעזרת 20 משפטים בדיבור מהיר טבעי (221 מילים לדקה), 20 משפטים על רקע רעש (4-talker babble noise , SNR=0 ו-SNR=+3) ו-25 זוגות מילים בהאזנה דיכוטית. הוערכו גם מדדים העשויים להשפיע על תפיסת דיבור: למידה תפיסתית מהירה (באמצעות 10 משפטים דחוסים בזמן), רמות שמיעה ומדדים קוגניטיביים (אוצר מילים, זיכרון עבודה וקשב).

ממצאים: נמצא ששימוש במכשירי שמיעה תרם תרומה חיובית לתפיסה של דיבור מהיר טבעי: כאשר כל יתר המשתנים נשמרו קבועים, משתמשים במכשירי שמיעה היו בעלי סיכוי גדול פי 1.65 לזהות מילה נכונה במשפט לעומת נבדקים שלא השתמשו במכשירים. לעומת זאת, לא נמצאה עלייה מובהקת בסיכוייהם של המשתמשים במכשירי שמיעה לתפוס טוב יותר דיבור על רקע רעש ודיבור המוצג בהאזנה דיכוטית. השמיעה, התפיסה ההתחלתית של דיבור דחוס, שיפוע הלמידה המהירה ואוצר המילים היו גורמים מנבאים מובהקים לתפיסת דיבור מהיר. כמו כן, רמת השמיעה ורמת התפיסה של דיבור דחוס היו גורמים מנבאים מובהקים לתפיסת דיבור על רקע רעש.

דיון: מהממצאים עולה כי השימוש במכשירי שמיעה תורם לתפיסת דיבור מהיר טבעי, כשמביאים בחשבון את רמת השמיעה, את הקושי התפיסתי ההתחלתי, את שיפוע הלמידה התפיסתית המהירה ואת המדדים הקוגניטיביים.









Powered by Eventact EMS