טיפול מקוון בהפרעות בתקשורת לעומת טיפול פנים אל פנים – עמדות ומגמות בקרב קלינאי תקשורת

רקע: טיפולים מקוונים בתחום הפרעות בתקשורת מתקיימים בעולם מזה מספר עשורים. יעילות הטיפולים המקוונים דווחה בספרות בתחומים של הפרעות שטף, הפרעות היגוי ואפזיה (Edwards et al., 2012). בעקבות התפרצות נגיף קורונה בישראל וההכרזה על תקופת סגר, בחרו קלינאי תקשורת רבים, להתנסות לראשונה בטיפול מקוון. מטרת המחקר הנוכחי היא לסקור שינויי מגמות של הבטים טיפוליים שונים ובחינה של עמדות קלינאי תקשורת כלפי טיפול מקוון לעומת טיפול פנים אל פנים.

שיטה: לצורך המחקר נבנה שאלון מקוון המבוסס על שאלונים מתוקפים ומהימנים ועל הספרות המקצועית(ASHA, 2016; Mohan, 2017) . השאלון כלל 25 היגדים שהתייחסו לטיפול מקוון לעומת טיפול פנים אל פנים וכללו ארבע תמות עיקריות: צורת הסטינג הטיפולי, תוכן הסטינג הטיפולי, מדדי יעילות ומאמץ מושקע והכשרת המטפל. כמו כן, כלל השאלון שאלות דמוגרפיות כגון: גיל, מגדר, סוגי ותחומי טיפול, ותק מקצועי וטווח הגילים של המטופלים. השאלון הופץ בקרב קלינאי תקשורת בישראל ונענה על ידי 107 קלינאי/ות תקשורת אשר עמדו בקריטריון ההכללה (החלו לטפל לראשונה בטיפול מקוון בעקבות התפרצות נגיף קורונה).

תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על כך שקלינאי התקשורת שהתנסו לראשונה בטיפול מקוון בתקופת הקורונה, מעדיפים באופן מובהק טיפול פנים אל פנים על פני טיפול מקוון, בייחוד אלו המטפלים בילדים צעירים עד גיל שש. מגמה זו פוחתת, ככל שהניסיון הטיפולי המקוון של הקלינאים גדל או שנתח הטיפול שלהם במבוגרים בני 18-75 מתרחב. קבוצה זו מציגה עמדות מתונות יותר ביחס למידת ההעדפה לטיפול פנים אל פנים ואף מצביעה על רצון לשלב טיפול מקוון בתמהיל הטיפולים לאחר החזרה לשגרה. עוד נמצא כי חלו שינויים מובהקים בין תקופת טרום התפרצות הנגיף לעומת התקופה שאחריה, ביניהם – ירידה בהיקף הטיפול בקבוצות הגיל הנמוכות, 6 חודשים עד 3 שנים, עליה בהיקף הטיפול בקבוצת הגיל 3-6 שנים ונשירה מובהקת בחלק מתחומי הטיפול.

דיון: בתום ההרצאה נסכם את המסקנות והיישומים הקליניים, הנובעים מהממצאים שהתקבלו ואת ההשלכות של שימוש בטיפולים מקוונים על התקופה שלאחר עידן הקורונה.