שיפור מובנות הדיבור של צעירים בעלי מוגבלויות מוטוריות: השוואת היעילות של טיפול היגוי מסורתי וטיפול בגישת Beatalk

דיסארטריה הינה הפרעת דיבור נוירו-מוטורית המאופיינת בהיגוי לא מדויק הפוגם במובנות הדיבור, דיבור "מרוח", כבד ומאומץ, שיבושי הגייה והפרעות קול (צרידות, קשיי תהודה). בין הגורמים לדיסארטריה ניתן למנות אירועים מוחיים, מחלות נוירו-דגנרטיביות, זיהומים וגידולים מרכזיים (Duffy, 1995). קשיי הדיבור עלולים להופיע ברמות חומרה שונות ומקורם בפגיעה באזורים המוחיים השולטים באברי ההיגוי. הטיפול בדיסארטריה מתמקד בחיזוק ובשיפור התחושה באיברי ההיגוי, ובמתן אסטרטגיות לשיפור מובנות הדיבור ואיכות הקול.

המחקר הנוכחי השווה את יעילותן של שתי שיטות טיפוליות בשיפור מאפייני הדיבור והמובנות של מבוגרים-צעירים בעלי דיסארטריה מולדת (אטיולוגיות שונות): א. טיפול היגוי מסורתי הכולל תירגול אינטנסיבי של הפקת עיצורים שונים בהקשרים לשוניים מגוונים, ב. טיפול בשיטת Beatalk (Icht, 2019) המבוסס על הפקת צלילי ומקצבי ביטבוקס - אומנות מוזיקלית-קולית מיוחדת, בה האמן יוצר מוזיקה (צלילי כלים שונים, במקצבים מגוונים) באמצעות פיו בלבד (Sapthavee & Sims, 2014). הפקת ביטבוקס מערבת פעילות של כל מסלול הקול, וכוללת מאמץ נשימתי והפעלה אינטנסיבית של אברי ההגייה. רבים מצלילי הביטבוקס הם צלילי דיבור (פונמות), למשל, צליל תוף הבס (kick drum) מקביל לפוצץ הדו-שפתי בלתי-קולי [p], ולכן הפקתם החזרתית והמהירה עשויה לשפר מאפייני דיבור (De Torcy et al., 2014).

במחקר השתתפו 12 מבוגרים-צעירים (בגילאי 22-30 שנים), בעלי דיסארטריה מולדת, המגיעים למרכז יום טיפולי (בית הגלגלים, הרצליה), כולם בעלי מובנות דיבור נמוכה ולקויות היגוי ודיבור. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, כל אחת בת 6 משתתפים, אשר לקחו חלק בשמונה מפגשים טיפוליים: בקבוצה א` נערך טיפול היגוי מסורתי, מוטורי באופיו. בקבוצה ב` נערך טיפול בשיטת Beatalk. מדדים כמותיים ואיכותניים של היגוי, מובנות דיבור וקול נבדקו לפני ואחרי ההשתתפות בקבוצות הטיפוליות.

ממצאי המחקר הצביעו על שיפור משמעותי לאחר התערבות Beatalk, ובמיוחד שיפור בדיוק ההגייה ובמובנותן של מילים בודדות. התערבות ההיגוי המסורתית לא הביאה לשיפור משמעותי. ממצאים ראשוניים אלו תומכים בשימוש בשיטת Beatalk ככלי טיפולי יעיל באוכלוסיה זו. בהרצאה אסקור את עקרונותיה של הגישה הטיפולית, ואציע דרכי שימוש במסגרת טיפולי דיבור, כולל בטיפולים מקוונים.

מקורות עיקריים:

De Torcy, T., Clouet, A., Pillot-Loiseau, C., Vaissière, J., Brasnu, D., & Crevier-Buchman, L. (2014). A video-fiberscopic study of laryngopharyngeal behaviour in the human beatbox. Logopedics Phoniatrics Vocology, 39(1), 38-48.‏

Duffy, J. R. (1995). Managing the dysarthrias. In: Duffy, J. R. (Ed). Motor Speech Disorders:Substrates, Differential Diagnosis and Management. St Louis MO; Mosby: 389-416.

Icht, M. (2019). Introducing the Beatalk method: Using beatbox sounds and rhythms to improve speech characteristics of adults with intellectual disability. International Journal of Language and Communication Disorders, 54 (3), 401–416.

Sapthavee, A., Yi, P., & Sims, H. S. (2014). Functional endoscopic analysis of beatbox performers. Journal of Voice, 28(3), 328-331.‏