רקע: ממצאי מחקרים מהעת האחרונה תומכים ביעילותן של תוכניות טיפול אינטנסיביות עבור אנשים עם אפזיה כרונית. עם זאת, עדיין לא ברור אם כל המטופלים יכולים לצפות לתוצאות חיוביות, ולאורך איזו תקופה צפוי השיפור להישמר. באופן כללי, מטרת הטיפול באפזיה היא למקסם את היכולות התקשורתיות מחוץ לחדר הטיפולים ולשמר יכולות אלו לאורך זמן. לפיכך, היה צפוי שהיבט שימור הישגי הטיפול באפזיה יתפוס מקום מרכזי בהערכת יעילותן של תוכניות התערבות, אך עד כה נושא זה קיבל התייחסות מועטה ביותר בספרות המחקרית ובפרקטיקה הקלינית באפזיה.
מטרה ושיטת המחקר: עבודה זו סקרה באופן שיטתי את העדויות המחקריות של תוכניות טיפול אינטנסיביות במטרה לבחון את יכולת השיפור המיידי ושימור ההישגיים הטיפולים אצל אנשים עם אפזיה כרונית. שיטת המחקר עשתה שימוש בקריטריוני ה- PRISMA לסקירות סיסטמטיות. ארבעים ושלושה מערכי מחקר ניסויים (635=n) תאמו את קריטוריוני ההכללה הסופיים למחקר. בחינת שיעורי התגובה האינדיוידואלית לטיפול ושימור הישגיו נערכה באמצעות מטה-סינטזה לתוצאות שישה כלי הערכה נפוצים לאפזיה.
תוצאות ודיון: ממצאי הסקירה הצביעו שתחום שימור הישגי הטיפול קיים בספרות המחקרית באפזיה באופן מצומצם ביותר. מתוך מאה מחקרים שבחנו את היעילות של טיפולים אינטנסיבים, רק ארבעים ושלושה כללו הערכת מעקב בזמן מאוחר מסיום תוכנית התערבות הראשונית. מתוך המחקרים שביצעו את הערכת המעקב, רק 23% ביצעו את האבחון לאחר יותר מ-12 שבועות מסיום הטיפול הראשוני. מצאנו כי רק כ- 22% מהמשתתפים בתוכניות הטיפול האינטנסיביות הראו שיפור ושימרו את הישגי הטיפול לאורך זמן. ממצא זה עשוי להצביע על כך שהישגי טיפול מיד בסיום תוכנית ההתערבות אינם יכולים לנבא בהכרח את שימור היכולות לאורך זמן.
קיים צורך חיוני שקלינאי תקשורת יהיו מודעים לסבירות האפשרית לשיפור ו/או הפחתה ביכולות תקשורתיות לאחר סיום תוכניות טיפול בקרב אנשים עם אפזיה כרונית. קיימים מספר משתנים שעשויים להשפיע על רמת שימור היכולות לאחר סיום התערבות, בהם נדון בהרצאתנו.
הערה: עבודה זו נערכה כחלק מהדרישות לתואר דוקטור של המציגה.