אתגרים מקצועיים בטיפול קלינאית תקשורת במטופלים עם COVID-19

מטרות:

1) הצגת תחומי ההתערבות של קלינאית התקשורת (קלת``ק) במטופלים עם COVID-19;

2) הצגת פרוטוקול בדיקת הבליעה למטופל מונשם עם COVID-19.

רקע: 18.3%מטופלים עם COVID-19 המאושפזים בטיפול נמרץ סובלים מדיספגיה כתוצאה מהנשמה ו/או פגיעה מוטורית או תחושתית (Dziewas et al., 2020). תהליך הערכת יכולת הבליעה והקול במטופלים עם COVID-19 מבוסס על הפרוטוקולים המקובלים ואמור להתבצע תוך התחשבות במצב הפיזי והרפואי של המטופל ותוך שמירה על בטיחות המטפל (Miles et al., 2020). בהתאם להמלצות הראשוניות של ASHA, קלת``ק מהווה חלק מהצוות הרב מקצועי במחלקות הקורונה ומשתתפת באבחון וטיפול בדיספגיה, מלווה בתהליך דה-קנולציה ומספקת דרכי תקשורת למטופלים עם COVID-19 (Namasivayam-MacDonald & Riquelme, 2020).

שיטה: בהרצאה יוצג סיכום תהליך ההתערבות של קלת``ק במטופלים עם COVID-19 אשר נבדקו וטופלו במחלקות "קורונה שיקום נשימתי" ו"פנימית קורונה" בבית חולים שיבא. כמו כן, יוצג פרוטוקול בדיקת בליעה למטופל מונשם עם COVID-19 אשר נבנה על סמך ליווי צמוד של המטופלים במחלקת "שיקום נשימתי קורונה".

ממצאים: בחודשים מרץ – אוקטובר 2020 קלינאית תקשורת יצרה 114 מגעים עם 35 מטופלים עם COVID-19 (12 נשים, 23 גברים; גיל הממוצע 65.3), מתוכם 18 מטופלים היו מונשמים בתחילת האשפוז. תהליך ההתערבות התמקד בתחומי הבליעה, הדיבור, הקול והתקשורת של המטופלים. 26 מטופלים נגמלו מהזנה PZ, 18 מטופלים נגמלו מטרכאוסטום, למטופל 1 בוצעה בדיקת FEES, 5 מטופלים קיבלו טיפול קול ודיבור, ל-8 מטופלים נעשתה התאמה של אמצעי התקשורת. בבדיקת ה-BDT הראשונה לחולה עם טרכאוסטום לרוב נבדקה בליעת נוזלים. בליעת המוצקים לחולים עם טרכאוסטום לרוב נבדקה באמצעות BSE ולא באמצעות BDT.

מסקנות: קלת``ק מהווה חלק בלתי נפרד מהצוות במחלקות הקורונה. חולים עם COVID-19 זקוקים להערכה, טיפול והדרכה בתחומי הבליעה, הדיבור, הקול והתקשורת. פרוטוקול בדיקת הבליעה לחולה מונשם עם COVID-19 מבוסס על הפרוטוקול המקובל, אך עשוי להיות מקוצר. העבודה במחלקות הקורונה דורשת ידע מקצועי רחב, תכנון מדויק של תהליך ההתערבות, יכולת לנבא מכשולים ודרכי ההתמודדות איתם, גמישות, יצירתיות ורגישות.