ISHLA Virtual 2021

יחסים סיבתיים בנרטיבים של ילדים עם לקות על הרצף האוטיסטי

רמה נובוגרודסקי 1,1,1 רויטל ברלוביץ 1
1הפרעות בתקשורת, אוניבריסטת חיפה, חיפה, ישראל

מחקרים על ילדים עם אוטיזם הראו כי הם מייצגים פחות קישוריות סיבתית בשיח בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית. המחקר הנוכחי בחן את ייצוג הקישוריות הסיבתית בקרב ילדים עם אוטיזם במטלת סיפור תוך שימוש במודל הכולל ארבעה קשרים סיבתיים: מאפשר, מוטיבציוני, פיזיקלי ופסיכולוגי (Trabasso, van den Broek, 1989). הקשרים שמציע המודל הם אוניברסליים ואינם תלויים במאפיינים ייחודיים לשפה.

נותחו סיפורים של 48 ילדים חד-לשוניים בני 5-8 שנים דוברי עברית: 20 עם אוטיזם ו-28 עם התפתחות שפה טיפוסית. הניתוח בדק ארבעה קשרים סיבתיים: קשר סיבתי מאפשר ("אמא ציפור עפה וחתול טיפס על העץ"), קשר סיבתי מוטיבציוני ("אז אמא עפה להביא להם אוכל"), קשר סיבתי פיזיקלי ("ואז הוא (הכלב) משך לה בזנב ואז החתולה ירדה מהעץ" ,(וקשר סיבתי פסיכולוגי ("הוא (החתול) היה רעב ואז הוא התחיל לטפס על העץ").

ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית הראו את כל ארבעת סוגי הקשרים הסיבתיים בסיפור והציגו מגמת התפתחות של יכולת זו עם הגיל. לעומתם, רק חלק מהילדים עם אוטיזם הפיקו קשרים סיבתיים בסיפור ולא נמצאה התפתחות ביכולת זו עם הגיל. נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסוג הקשר הסיבתי של מוטיבציה, ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית הפיקו יותר קשרים סיבתיים מסוג מוטיבציה בהשוואה לילדים עם אוטיזם. ניתוח רכיבי הקשרים הסיבתיים תמך בממצא זה. ילדים עם אוטיזם הפיקו פחות תיאורי מטרה בסיפור, המהווים רכיב הכרחי ליצירת קשרים מסוג מוטיבציה. בנוסף, הם הפיקו יותר פסוקיות `אחרות` שאינן רלוונטיות לרצף הסיפור.

ממצאי המחקר מצביעים על קושי בייצוג המוטיבציה של הדמויות בסיפור והם תואמים מחקרים קודמים שמצאו קשיים בייצוג קשרים סיבתיים בסיפורים של ילדים עם אוטיזם. בהיותו מדד אוניברסלי, מדד הקשרים הסיבתיים המתואר במחקר זה יכול להוות מדד רגיש לניתוח סיפורים של ילדים דו-לשוניים.

Trabasso, T., Van den Broek, P., & Suh, S. Y. (1989). Logical necessity and transitivity of causal relations in stories. Discourse processes, 12(1), 1-25.









Powered by Eventact EMS